להיפרד מתוכנית ההיפרדות: זמן ריבונות

בסופו של דבר, יש רק שני מצבי יסוד אפשריים ביו"ש: היפרדות או ריבונות. ההיפרדות - הרעיון שלפיו אנחנו נהיה בצד אחד של הגדר והפלשתינים בצד השני תוך הפרדה פיזית מוחלטת - היא סכנה קיומית. תוכנית מפורטת אפשר למצוא בחוברת "ביטחון תחילה" של "מפקדים למען ביטחון ישראל". לישראל במצב זה אין תביעות ריבוניות מעבר לכביש 6, ולכן בטווח הארוך המדינה מאבדת את שני התנאים המרכזיים להגנה עצמית: היכולת למנוע כניסה של אמצעי לחימה, פעילי טרור והגירה המונית לתוך יהודה ושומרון מרחבי המזרח התיכון, והיכולת לשמר חופש פעולה מבצעי מלא ביו"ש נגד טרור פלשתיני.

בתוכנית זו יש נוכחות זמנית של צה"ל בבקעה וביו"ש (ללא התיישבות) לתקופה של עשור ואולי 15 שנה. מה יהיה אחרי זה? "יהיה בסדר". הוגי ההיפרדות מצפים שנסמוך על כינונו של שלום נצחי וכוחות בינלאומיים ופלשתיניים שישמרו עלינו. מי כאן המשיחי? 

אם לא די בכך, היפרדות מנתקת את הקשר ההיסטורי שלנו עם ארץ ישראל. כל עילת קיומנו נשללת מאיתנו, ממערת המכפלה ועד שילה, וכשמוותרים על נוכחות דווקא בחבל ארץ זה, זו רק שאלה של זמן עד שהמאבק נגדנו יגלוש גם לגליל ולנגב. 

בגישת הריבונות, לעומת זאת, היתרונות מרחיקי לכת וברורים. הבקעה במובנה הרחב תישאר לנצח כגבולנו המזרחי ותמנע כניסה לא רצויה מהמזרח התיכון לארץ ישראל תוך שמירת המאזן הדמוגרפי בין הים לירדן. השליטה הביטחונית המלאה והיומיומית של צה"ל בכל המרחב תישמר תוך הישענות על ההתיישבות וחופש התנועה בצירים. לא תקום עוד חמאסטן. לריבונות יש גם יתרונות כלכליים מהותיים, המספקים מענה לגידול האוכלוסייה בהיצע קרקעות עצום במרכז הארץ ומרחב להתפתחות התעשייה והתשתיות הלאומיות הצפופות במישור החוף. מהפוטנציאל הכלכלי הזה, אגב, גם הפלשתינים ירוויחו. 

לצד כל היתרונות, יש גם הפיל בחדר. ישות פלשתינית מפורזת בלב ארצנו עם בקרה ישראלית על המרחב האווירי, על התאימות האלקטרומגנטית, ועל המעברים לחו"ל. צריך לומר ביושר שזה הרע במיעוטו. בעוד שהצרכים הביטחוניים קשיחים, המרחב המדיני הוא גמיש. כמה גמיש? הוותיקן, למשל, היא מדינה לכל דבר ועניין, עם דרכונים וייצוג באו"ם. מדינה בגודל של שכונה, המתקיימת בתוך עיר בירה של מדינה אחרת. על הדעת עולים עוד וריאציות ורעיונות לגבי המתכונת העתידית למבנה של הישות המדינית הזו, אך דבר אחד ברור: בכל תצורה שלא תהיה, היא עדיפה על רעיון העוועים חסר האחריות של נסיגה לכביש 6 ויצירת סכנה קיומית ודאית לישראל.

ישראל צריכה אפוא להחיל ריבונות. האם זה יהיה קשה בחודשים הראשונים? האם יאתגרו אותנו? ייתכן שכן. אבל זה לא צריך להיות שיקול. אנחנו עושים את מה שהציונות עשתה בכל שנותיה, דואגים לקיום ולרווחה של הדורות הבאים ולא מתעייפים מלחתור למימוש החזון הציוני: "להיות עם חופשי בארצנו ארץ ציון וירושלים".

תא"ל (מיל') אמיר אביבי הוא מנכ"ל תנועת הביטחוניסטים