משבר הקורונה הביא איתו אתגר יוצא דופן עבורי. אני, שהעסקתי 40-30 עובדים בתקופה שלפני הקורונה, נאלץ להמציא את עצמי מחדש ולאייש את המשרות שבעבר העסקתי בהן עובדים.
אז היום אני שוטף הכלים באמצע השבוע, מגיע מוקדם, מנקה את השירותים ומארגן את עמדת שטיפת הכלים כדי שתהיה מוכנה למשמרת. לאחר מכן יש לי זמן לצאת ולהיות אחמ"ש שעוזר למלצרית היחידה שהבאתי כדי שתעזור לי במדידות החום. בסביבות 20:00, כשמגיעים לפאב כמה אמיצים, אנחנו משתדלים לתת להם הרגשה של פאב פרטי ולנסות ליהנות מהעניין.
לפני ההגבלות החדשות הייתי מתגבר בסופי שבוע את הצוות במארחת, במלצרים, בשוטף כלים ובאחמ"ש טבחים. במצב החדש שנוצר, גם את זה אני חייב לצמצם ב־80 אחוז. אז קיבלנו את התוכנית הכלכלית החדשה, ואני עדיין לא מבין איך פגיעה של פחות מ־40 אחוז לא נכנסת מבחינתם לקטגוריה של פיצוי.
ממשלה יקרה, האם אתם רוצים לשמוע עצה מהאזרח הקטן? ההפחדות מוגזמות. אנשים יודעים לשמור על עצמם, אף אחד לא יתקהל ויושיב אנשים בצפיפות. אבל לבוא ולחנוק אותנו סופית באמצעות הגבלות דרקוניות ומסע הפחדה לא יעזור לנו - ובטח שלא לכם - להוציא את המשק מהתסבוכת הזאת. היום היתה אמורה להתקיים אצלנו הופעה של מיכה שטרית והיא בוטלה עקב ההנחיות. וכך גם המעגל השני - של האמנים ושל אנשי הסאונד והתאורה - נפגע.
אני מצפה ממקבלי ההחלטות לדאוג לכך שהמענקים ייכנסו לחשבונות הבנק עוד השבוע. נגמר לנו החמצן ואנחנו כרגע על אדים. אם לא תפעלו עכשיו, בעוד כמה שבועות נראה אלפי עסקים בקריסה מוחלטת.
הביאה לדפוס: היאלי יעקבי־הנדלסמן
*אסף שעיבי הינו בעל פאב
