עם פרוץ הגל הראשון קיבל שר הבריאות דאז יעקב ליצמן החלטה לסגור את השמים. ככל שקצב התחלואה הלך וגבר כך הוטלו מגבלות נוספות בזו אחר זו, כשהשיא נרשם בהטלת הסגר הכללי. כשהיה נדמה שניצחנו את הקורונה, קבוצות הלחץ הגבירו את הטון והממשלה שחררה את המשק בחופזה. וראו זה פלא: הגל השני מכה בעוצמתו, וככל שנוקפים הימים מתקבלות החלטות על עוד ועוד הקלות. הרחבת התקהלות, פתיחת חדרי כושר, פתיחת מלונות, טיסות, והשיא – פתיחת כלל מוסדות החינוך בד בבד עם הזינוק לשלושת אלפים חולים ביום.
נתניהו, אדלשטיין, גמזו, יו"ר המל"ל וחברי הקבינט יודעים היטב כיצד בולמים אפידמיה. במחוז לומברדו, בחוביי, וגם בקולוניה נבלמה התפרצות הנגיף עם הטלתו של סגר הרמטי. מקבלי ההחלטות נאלצים לתמרן בין הניסיון למנוע פגיעה בכלכלה לבין המשימה הנחוצה של שיטוח העקומה.
אלמלא חששו מקבוצות הלחץ, הם היו מכריזים באופן מידי על סגר הדוק למספר ימים ויציאה מבוקרת ממנו. וזו בדיוק נקודת הזמן שעל החולה להודיע לרופא, שיפסיק לרחם עליו ויעשה מה שצריך לעשות כדי לרפא את חוליו. זו בדיוק נקודות הזמן שכל אזרח צריך להפוך לחבר קבינט ולקבל החלטות קשות והגבלות על התנהלותו. זו נקודת הזמן שעלינו כחברה לשקול היטב לפני כל יציאה מהבית כמה היא הכרחית. לבחון כל השתתפות בהתקהלות וכל מפגש שלנו.
במגזר החרדי נסגרו השבוע למעלה מ-60 בתי ספר בשל חשיפה לחולה מאומת. זה היה צפוי, אבל אל מול קבוצות הלחץ, מקבלי ההחלטות העדיפו לנסות לשלוט באירועי התפרצות ולא למנוע את פתיחת המוסדות. על כל הורה אחראי מוטלת האחריות שלא להיכנע לקבוצות הלחץ ולהימנע מלשלוח את ילדיו לבית הספר.
כן, זה קשה, זה מגביל, אבל כל אחד מאיתנו צריך לתרום למאבק, מעבר להקפדה על ההנחיות. לקחת אחריות בנקודה שבה מקבלי ההחלטות מתכופפים.
זה שמותר לעשרים איש להתכנס בחלל סגור - לא אומר שחייבים להיענות לכל הזמנה לחתונה. העובדה שמותר להתפלל בית כנסת – אין משמעותה שיש להעדיף זאת על פני מנייני חצרות ומרפסות. אל תצמדו להנחיות, נסו לפעול כמו שמקבלי ההחלטות יודעים שצריך לפעול.
*הכותב משמש כיו"ר ומייסד "למענכם" המעניקה יעוץ רפואי וולונטרי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו