העולם הערבי כבר אינו כה מפולג ומשוסע כפי שהיה בשנים קודמות. להפך, הוא נע בכיוון חיובי של פיוס ואחדות. רק מדינה ערבית אחת יוצאת במופגן מתוך הקונצנזוס הערבי המתחדש, בתמיכתה באחים המוסלמים ובמימון ארגוני הטרור. זאת גם המדינה היחידה שמתנגדת לנורמליזציה ולשלום בין ישראל לאיחוד האמירויות. בשל המשחק הכפול שלה עם שכנותיה ותמיכתה באחים המוסלמים ובאיראן, ובשל חתרנותה וניסיונותיה לבחוש ולסכסך נגד משטרי ערב, הטילו עליה מדינות המפרץ מצור במסגרת תוכנית שמטרתה לבודד אותה מבחינה מדינית וכלכלית עד לכניעתה. אך המצור הזה גרם לה ליפול לזרועותיהם המחבקות של האיראנים, ומאוחר יותר גם של הטורקים.
מדובר כמובן בקטאר, אשר לא רק שהפכה למוקצית מחמת מיאוס בעיני הערבים, אלא גם למפסידה העיקרית מנִרמול היחסים בין ישראל לאמירויות. כלל מדינות המפרץ יישרו קו עם ההחלטה, בין שעל ידי תמיכה פומבית או בהסכמה בשתיקה. מי שמתנגדת נחרצות לשלום אמיתי בין ישראל לערבים במפרץ היא רק קטאר, אשר לא מפסיקה להפיץ את הרעל שלה נגד הסכם ופיוס, בעיקר באמצעות רשת אל־ג'זירה.
אל־ג'זירה הפסיקה מזמן לשדר חדשות או להוות גוף אובייקטיבי המציב מראה בפני המציאות. קיימות לכך דוגמאות רבות, אך היעדר סיקור ההפגנות שמתרחשות מעת לעת באיראן או דברי השבח על מי שרצח מאות אלפי ערבים כמו קאסם סולימאני, מוכיחים חד־משמעית כי קטאר איבדה את הזהות הערבית שלה ונטמעה בעולם האיראני. תמוהה העובדה שהגרסה האנגלית של הרשת אינה תואמת את הגרסה הערבית. עם הפנים למערב הרשת מנסה להציג פנים ליברליות, ואולם בשפה הערבית היא משדרת במרץ דברי הסתה פרועים נגד ישראל ונגד ההסכם המתגבש עם האמירויות.
מאז ומתמיד משדרת אל־ג'זירה דברי הסתה קשים נגד מדינת ישראל ומעודדת את המאבק הפלשתיני. מדי שבוע משודרים תחקירים המציגים את הצד הפלשתיני כקורבן למשטר רשע חסר רחמים. העובדה שרוב העובדים ברשת אל־ג'זירה, לרבות חלק לא קטן מהשדרנים, הם ממוצא פלשתיני נותנת רוח גבית חזקה להסתה.
ראוי להזכיר כי קטאר היתה דווקא הראשונה שפתחה את שעריה לבכירים הישראלים. כולנו זוכרים את ביקורו של שמעון פרס ז"ל ופתיחת הנציגות הישראלית כבר בשנת 1996. אז מה גרם לשינוי?
מאז החלפתו של האמיר האב, חמד בן חליפה אלתאני, אשר העביר את השלטון לבנו, האמיר הנוכחי, תמים בן חמד אלתאני, ביוני 2013, הקשרים עם ישראל הפכו לחשאיים. המגעים בין שתי המדינות תורצו כסיוע למו"מ בין חמאס לישראל, והסיבה לכך היא התלות באיראן ובטורקיה בעקבות המצור.
התחממות היחסים עם המפרץ היא הישג משמעותי לישראל ולמדינות אלה. ההתקרבות, שבאה לידי ביטוי בהיבטים פוליטיים, תרבותיים וכלכליים, מעידה על כך שמדינות המפרץ מעוניינות בשלום וביישור קו עם מדיניות טראמפ מול איראן וביחס לסוגיה הפלשתינית. הקשרים עם מדינת ישראל מרתיעים את האיראנים, ולכן אסור לתת לקטאר, ולרשת אל־ג'זירה, לסכסך בינינו לבין שכנותיה במפרץ.
ד"ר אדי כהן הוא מזרחן וחוקר בכיר במרכז בס"א, אונ' בר־אילן