שנת 2020 נפתחה עבורי ברגל ימין, עם זכייה במדליית זהב במגרש הביתי בגרנד פרי תל אביב ומדליית זהב בגרנד סלאם פריז היוקרתי, לראשונה זה 16 שנה, מאז אריק זאבי עמד על הפודיום באחד האירועים הגדולים בסבב העולמי.
חזרתי לארץ מפריז מדורג שלישי בעולם, מלא אנרגיה ומפוצץ במוטיבציה לאכול את 2020, השנה האולימפית, בלי מלח. מאז ועד היום עברו שמונה חודשים ללא תחרויות ג'ודו וללא מערך אימונים מלא, שלא לדבר על ההחלטה לדחות את אולימפיאדת טוקיו ליולי 2021. אתם צריכים להבין, בשלב הזה אני בשיא המסע לאולימפיאדה מבחינת הכושר הגופני ולא פחות מזה בפן המנטלי. כל מולקולה בגוף שלי היתה מוכנה ליום המיועד.
ההחלטה על דחיית האולימפיאדה יצרה ריק מטורף עבורי, אבל במהלך הסגר הראשון החלטתי שאני לא מוריד את הרגל מהגז. בניתי לעצמי בגינה מכון קרוספיט רציני, ויחד עם אורן סמדג'ה וכל הצוות יצרתי שגרת אימונים חדשה עם מטרות חדשות. נוסף על כך, קיימתי שיחות עם מועדוני ג'ודו - יותר מ־4,000 לוחמי ג'ודו צעירים בארץ ובעולם - במטרה לחזק את הדור הבא, שגם הוא תקוע בבית. אבל יותר מכפי שזה חיזק אותם, זה חיזק אותי.
במהלך החלק השני של תקופת הקורונה הגיעה ההצעה והחלטתי לקחת חלק ב"נינג'ה ישראל VIP", דבר שבשום תסריט לא היה מתקבל בעונה רגילה של תחרויות. החלטתי שעבורי זו תחרות לכל דבר, לקחתי את ההרפתקה הזו בשתי ידיים והשקעתי את מרב זמני באימונים לקראת התחרות במטרה להגיע הכי מוכן ל"קרב" שמתקיים במזרן שונה מאוד מהמזרן הרגיל שלי.
אני יכול לשתף אתכם בכך שהצבת המטרה החדשה הזו עזרה לי מאוד לעבור את התקופה הזו כמו שצריך ונתנה לי לשמור על "גודל הלהבה", המוטיבציה שאני קם איתה כל בוקר מחדש!
והנה, אור בקצה המנהרה, מתחילים להרגיש את האווירה מתחממת. הוועד האולימפי מצהיר שטוקיו 2021 יתקיים - לא משנה מה; איגוד הג'ודו העולמי מתחיל לדון בקיום התחרויות; איגוד הג'ודו הישראלי בראשותו של משה פונטי יזם מחנה אימונים בטורקיה, והנה, לראשונה זה שמונה חודשים עלינו לטיסה עם הנבחרת (עשרה ימים שהוארכו לשלושה שבועות בריזורט טורקי באנטליה עם אימונים חזקים).
אנחנו מנצחים את הקורונה דרך הספורט. סוף־סוף מתאמנים עם ספורטאים מנבחרות שונות בעולם, אפשרות לחדד את יכולות הקרב, הכושר והתרגילים החדשים שעליהם עבדתי בחודשים האחרונים. עכשיו, פנינו קדימה לגרנד סלאם בודפשט, התחרות הראשונה בסבב לקראת השנה האולימפית. אני לא יכול להסביר במילים עד כמה מרגשת אותי החזרה לתחרויות ועד כמה זה היה חסר, סוף־סוף!
אני מגיע לתחרות הזו עם המחשבה שבפועל לא הפסקתי להתאמן לרגע אחד ושמרתי על הילוך גבוה, וזה מחזק אותי ונותן לי ביטחון רב. אני רוצה לקחת את העבודה הקשה מהחודשים האחרונים ולהביא אותה לידי ביטוי על המזרן בבודפשט.
כן, זו מציאות חדשה. אנחנו נדרשים לארבע בדיקות קורונה (שתיים בארץ ושתיים בהונגריה), לצאת לתחרות יותר זמן מראש, לשמור על עצמנו באופן קפדני יותר ולעטות מסיכות לאורך כל השהות, ממש עד רגע לפני הכניסה לקרב. זה מוזר, זה אחר, אבל אנחנו חזקים מהקורונה ואנחנו ננצח גם את זה.
אני רוצה לאחל לכולכם שנמשיך להקפיד ולשמור על ההנחיות הנדרשות על מנת לשמור על עצמנו ולנצח את הווירוס הזה! אנחנו חייבים את זה לעצמנו.
שלכם, פיטר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו