להוציא את הפוליטיקה מהעלייה

לאחרונה הכריז בגאון ראש הממשלה נתניהו על "הבאתם לישראל של 2,000 מבני עמנו, אחינו ואחיותינו מאתיופיה" והדגיש כי "אנחנו נפעל להביא גם את כל השאר". אך בהצהרה הזו טמונה סתירה עמוקה. אם מדובר בבני עמנו, מדוע מגבילים את עלייתם למכסות ומזניחים אותם בעוני באתיופיה במשך שנים? מנגד, אם מסיבה כלשהי הם אינם מבני עמנו ואינם זכאים לעלות, בשם מה מחליטה הממשלה להעלות אלפי בני אדם בעלות עתק של 370 מיליון שקלים? 

תומכי העלייה טוענים כי מפלים לרעה את העלייה מאתיופיה. לראיה, מאות אלפי זכאי שבות שאינם יהודים על פי ההלכה, עלו ממדינות בריה"מ ללא כל מכסה ואף אחד לא פצה פה. אך העובדות רחוקות מכך כמזרח ממערב. האמת היא כי מרגע שיהדותה של קהילת ביתא ישראל הוכרה על ידי הרב עובדיה יוסף ומדינת ישראל, גם אם באיחור מצער לנוכח הנתק של אלפי שנים בין הקהילות, העלייה מאתיופיה נהנית מתנאים ששום עלייה אחרת אינה זכאית לה, ואפילו מאפליה לטובה. 

ראשית, גם מאתיופיה עלו במסגרת חוק השבות נכדים של יהודי קהילת ביתא ישראל, אף שאינם יהודים על פי ההלכה, יחד עם בני זוגם. אך רק לעלייה זו אפשרו גם לקרובי המשפחה של בני הזוג לעלות כדי למנוע "פיצול משפחות". לעומת זאת, נכד של יהודי שעלה מאוקראינה עם בת זוגו הנוצרייה, או ישראלי שהתחתן עם אישה מהפיליפינים, לא יוכלו לדרוש שגם אחיהן או ילדיהן הבוגרים יעלו, למרות הקושי המובן ב"פיצול" המשפחה.

נוסף על כך, לאור המציאות באתיופיה, הזכאות לעלייה נקבעה על סמך עדויות בעל פה בלבד, בניגוד לכל עלייה אחרת, מה שיצר קשיי זיהוי ייחודיים. יתרה מכך, בניגוד לכל הטענות, עולים מאתיופיה זוכים באופן גורף לתמיכה כספית גדולה לאין שיעור מזו של כל עלייה אחרת, כולל מענק דיור נדיב, אף שגם מתפוצות אחרות עולים אנשים עם קשיים כלכליים. 

לבסוף, הנתון הכי חשוב לענייננו הוא שעולי הפלשמורה, בניגוד לעולי ביתא ישראל, זוכים לעלות לישראל לפנים משורת הדין, ולמרות העובדה שאבותיהם התנצרו מבחירה, בניגוד מפורש לחוק השבות.

אם כן, מדוע בכל זאת האנומליה הזו של מכסות? האמת היא שהמכסות משרתות את שני הצדדים באופן ציני. פוליטיקאים יכולים להצהיר על מכסה חדשה כל אימת שהדבר משרת אותם, ומנגד, תומכי העלייה יכולים לזעוק שה"מכסה" אינה נדיבה מספיק ומפלה, וכך לדרוש שוב ושוב את הגדלתה. 

רשימת צאצאי היהודים תחומה, מוכרת וידועה כבר 20 שנה. לצערנו, כשלי ביצוע אכן השאירו מאחור זכאי עלייה, אך מספרם נמוך בהרבה מהנטען. לכן, הכלל צריך להיות פשוט מאוד. מי שזכאי צריך לעלות מייד ללא הגבלה, ומנגד, אין כל הצדקה להעלות את אלו שאינם זכאים במסגרת מכסה, נדיבה או מוגבלת ככל שתהיה. לטובת הזכאים שנשארו מאחור, הציונות וגם עקרון השוויון, חייבים לבסס את המדיניות על עובדות ועל זכאות אמיתית ולהוציא את הפוליטיקה מהעלייה. 

עו"ד יונתן יעקובוביץ' הוא מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית