כמו בכל שנה, גם הפעם נוצל יום הילד הבינלאומי (שחל ביום שישי האחרון) על ידי ארגונים המתיימרים לקדם זכויות אדם לצורך קידום הנרטיב, שלפיו ישראל מבצעת התעללות שיטתית ונרחבת בילדים פלשתינים. מדובר בקמפיין שמובילים ארגונים לא־ממשלתיים, בין היתר כדי להכניס את צה"ל ל"רשימה השחורה" שמתפרסמת בדו"ח מזכ"ל האו"ם על הפרות של זכויות ילדים במצבי עימות, דבר העלול להוביל לסנקציות.
את מסד הנתונים לדו"חות ולקמפיינים מספקת בעיקר קבוצת עבודה ייעודית של כמה ארגונים, המתעדת את ההפרות לכאורה שמבצע צה"ל. הקבוצה יושבת בישראל במסגרת משרד של האו"ם וכוללת בתוכה ארגונים פוליטיים קיצוניים הממומנים על ידי ממשלות אירופה. חלקם מובילים את קמפיין
ה־BDS והלוחמה המשפטית נגד ישראל, כולל בבית הדין הבינלאומי בהאג. לפחות שלושה מהארגונים הם בעלי קשרים מתועדים לארגון הטרור החזית העממית. הם אלו המספקים נתונים לדו"ח של מזכ"ל האו"ם, ובה בעת מובילים דרישה להכניס את צה"ל לרשימה השחורה - לצד אל־קאעידה ודאעש.
בשלוש השנים האחרונות מורגשת התחזקות לא מבוטלת של "קמפיין הילדים". לניסיון לפרסם דו"חות רבים שייצרו מאסה גדולה של נתונים, נלווה מאמץ לתרגם את הדו"חות לפעילות אקטיבית. חברת קונגרס אמריקנית העלתה פעמיים הצעת חוק להגבלת הסיוע הצבאי לישראל בגין היחס לילדים פלשתינים. את ההצעה ניסחו ארגוני BDS בראשות ארגון פלשתיני הקשור לחזית העממית. ב־2018 נערך בפרלמנט הבריטי דיון בנושא, ודיונים שונים התקיימו ברחבי אירופה. מאז ועד היום התקיימו עשרות אירועים (כולל אחד בכנסת), והוקמו ארגונים חדשים בישראל ומחוצה לה כדי לתחזק את הקמפיין.
רק בחודש האחרון התפרסמו שני דו"חות בנושא, המציגים נרטיב פוליטי שתכליתו דמוניזציה של ישראל. הדו"חות מומנו באופן ישיר על ידי האיחוד האירופי, התומך ומאפשר את השיח הזה. למשל, דו"ח בנושא "השפעת מערכת המעצר הצבאית הישראלית על ילדים פלשתינים", מתעלם מהעובדה שמערכת המשפט הצבאית הישראלית עוסקת רק בקטינים החשודים בפשעים אלימים כגון רצח ותקיפה קשה, ומתעלם מכך שרבים מ"הילדים" בדו"ח הם בני נוער בגילי 18-16 המעורבים במעשים האלימים. בדו"ח אחר נכתב שחשוב לוודא שהנתונים ישתקפו בדו"ח השנתי של מזכ"ל האו"ם בנושא הפרות זכויות ילדים - אותו דו"ח שאמור למקם את צה"ל לצד ארגוני טרור.
הקמפיין הזה הוא דוגמה לאופן שבו הארגונים "התלבשו" על נושא הקשור לזכויות אדם והצליחו להפוך אותו מהאשמות נעדרות כל הקשר, לקמפיין נרחב ולמוקד של פעילויות ברחבי העולם כחלק מהמלחמה הפוליטית נגד ישראל. הוא גם ממחיש את כשלי ההתמודדות של מדינת ישראל, שאינה עושה מספיק מול הקמפיין ומול הממשלות המממנות את מקדמיו. על הגורמים הרלוונטיים בממשלה ובכנסת לגבש וליישם בדחיפות מדיניות יעילה להתמודדות עם קמפיין ההשחרה, ולהביא להפסקת המימון האירופי למלחמת התעמולה השקרית הזו נגד צה"ל וכוחות הביטחון הישראליים.
ליאורה הניג־כהן היא חוקרת במכון המחקר NGO Monitor
