למי, בעצם, הועילה העלאת אחוז החסימה?

על פי התוכניות, היום אמורה ועדת הכנסת להתחיל בדיונים על החוק לפיזור הכנסת ה־23. בשלב הראשון ידונו חברי הכנסת בקביעת הוועדה שתדון בחוק. בשלבים הבאים יבדקו את התאריכים המתאימים, את העלויות הצפויות, את ההתאמות שנדרשות אולי בשל הקורונה ואת מימון המפלגות. אבל מהדיונים הללו הודרו, ברגל גסה, מאות אלפי אנשים. ליתר דיוק, 719,138 אזרחים ואזרחיות שקולם לא נשמע. קולם לא נשמע כי בשל אחוז החסימה, בארבע מערכות הבחירות האחרונות זה מספר הקולות שנזרק לפח. כ־180 אלף קולות בממוצע בכל מערכת בחירות.

בימי הכנסת ה־19 קידמה מפלגת הליכוד ביתנו (זוכרים את הימים שליברמן ונתניהו רצו יחד?) את החוק להעלאת אחוז החסימה. החוק נועד, כך על פי מנסחיו, "להפחית את הסקטוריאליות היתרה" ולהיות חסם "בפני רסיסי מפלגות". כשהוגשה עתירה לבג"ץ נגד החוק שהעלה את אחוז החסימה, נטען על ידי הכנסת והממשלה כי "התיקון נחקק לתכליות ראויות - חיזוק המשילות בישראל והגברת יציבות הקואליציה".

במבט לאחור, נראה שאפילו ג'ורג' אורוול לא היה עושה עבודה טובה יותר בבחירת שמו של החוק ובניסוח הטיעונים בעדו. אכן, נפטרנו מהמפלגות הקטנות. בכנסת ה־23 נבחרו בסך הכל שמונה רשימות, שהקטנה שבהן זכתה לשישה מנדטים. אך האם התוצאה הביאה לחיזוק המשילות? האם הגבירה את יציבות הקואליציה? האם צמצמה את הסחטנות? או אולי מנעה סיטואציה של רסיסי מפלגות?

ספרו זאת לסיעת היחיד של הרב רפי פרץ. לסיעת היחיד של אורלי לוי־אבקסיס. לתאומי דרך ארץ, האוזר והנדל. לצמד העבודה פרץ ושמולי. אם תרצו, אתם גם יכולים לדבר עם נציגת מפלגת כולנו, יפעת שאשא־ביטון. שילמנו מחיר כבד בייצוגיותה של הכנסת. לא הרווחנו דבר בתחום היציבות או המשילות.

אפשר היה לפטור את המאמר הזה באמירה שמדובר בחוכמה לאחר מעשה. כפי ששר אריאל זילבר, כולם פה גאונים בדיעבד. אבל האמת היא הפוכה. האזהרות הללו נאמרו במפורש לחברי הכנסת בעת החקיקה. בדיונים בוועדת הכנסת ישבו מומחים רבים והזהירו מפני הסיטואציה הזו. פרופ' אבי דיסקין, שהגיע מטעם פורום קהלת, הזהיר שהעלאת אחוז החסימה תייצר דווקא חוסר יציבות פוליטי. גם כותב שורות אלה הבהיר זאת לחברי הכנסת. עוד שורה ארוכה של מומחים, מימין ומשמאל, הזהירו את חברי הכנסת מפני העלאת אחוז החסימה. כבונוס קיבלנו שלוש מערכות בחירות בשנה.

את מחירה של הטעות כולנו משלמים. אנו נגררים כעת למערכת בחירות רביעית, ויותר ויותר אנשים מרגישים שאין להם במי לבחור. 

לא מאוחר עדיין לתקן את הטעות. על שולחן הכנסת מונחות הצעות חוק להשבת אחוז החסימה ל־2 אחוזים, כפי שהיה עד לבחירות 2015, ואפילו לבטלו כליל. מדובר בשינוי קטן ופשוט יחסית, שחשוב לקדמו כבר כעת, עוד לפני פיזור הכנסת ולפני שנלך כולנו לבחירות הרביעיות בתוך שנתיים. ביטול אחוז החסימה יכול להיות נתיב הבריחה של כולנו מהבחירות החמישיות, שכבר אורבות לנו מעבר לפינה אם לא נתעשת.