איזנקוט, מספיק עם העמימות

כראש המטה הכללי, גדי איזנקוט שתק – ואהבתי את זה. הוא דיבר מעט ועבד הרבה; הוביל את התכנית הרב שנתית גדעון, הצעיר את הקצונה וקידם מהלכים שאני מאמינה שאת השפעותיהם החיוביות על הצבא והמדינה עוד נראה בשנים הבאות. אבל הוא השתחרר. גדי איזנקוט כבר לא חייל אלא השם החם ביותר כרגע בשוק המצטרפים האפשריים לביצה הפוליטית הארצית. כמו חייל שנדבק במחלת השביזות איך שהגיע לצבא, כך איזנקוט נדבק במחלת העמימות האסטרטגית שפוקדת רבים מהמוצנחים לפוליטיקה הישר מהמטה הכללי של צה"ל.  

קודמו בתפקיד הרמטכ"ל חלה בה גם הוא. בניגוד לאחרים, אני לא חושבת שהצרות הפוליטיות של גנץ החלו כאשר פתח את הפה, אלא הרבה קודם, כשלא עשה זאת. חודשים על חודשים של השערות והימורים אפפו את דמותו של גנץ בשתי החזיתות - המדינית והפוליטית. מצביעים אפשריים העריצו את התקווה תכולת העיניים ובאותה נשימה ניסו להבין מה דעותיו ולאיזו מסגרת פוליטית ילך. 

כך קורה גם לאיזנקוט. אנשים כבר נושאים אותו על כפיים כנושא בשורה גדולה, חלקם מרהיבים עוז לדבר בשמו או מפי מקורביו, אחרים מתיימרים לנחש את עמדותיו מהתרשמותם הכללית. אף אחד לא באמת יודע מהן דעותיו הפוליטיות, המדיניות, הכלכליות - ולאיזו מסגרת פוליטית הוא מתכוון לחבור, אם לא יקים אחת משלו. 

העמימות הזו היא אחת מהמחלות המעיקות של התרבות הפוליטית העכשווית בישראל. והיא רעה לא רק למצביעים ולא רק לדיון הציבורי החיוני לקראת בחירות. היא רעה גם לאיזנקוט עצמו. בזמן שהוא שותק, הרכבות נוסעות - גנץ צולל בסקרים, גדעון סער מצרף אליו אנשים אחרים, יאיר לפיד בונה ביצורים סביב לשכת יו"ר יש עתיד, ובוגי יעלון מנסה (בשיעורי הצלחה מפוקפקים) למצב את איזנקוט כמספר 2 שלו בעיני הציבור. 

אלא שבעמימות האסטרטגית יש עוד בעיה מרכזית. בזמן שאיזנקוט מגבש את עמדותיו הפומביות (אם הוא אכן מתכוון לספר לנו עליהן בשלב כלשהו), הציבור לא ממתין. אנשים מגבשים לעצמם דעה די מבוססת לגבי דעותיו של המועמד. עד שיפתח את פיו, כמו שקרה עם גנץ, כל מצביע יראה בו מה שהוא רוצה לראות. יש שיראו בו רמטכ"ל קשוח שייצמד לימין, ויש שיראו בו את תקוות השמאל. יש שיראו בו תומך בצבא יעיל ומקצועי לאחר שפעל להוציא קצינים לפרישה מוקדמת, ויש שיראו בו את זה שמתנגד לצבא מקצועי והמשיך לעמוד על גיוס החובה. 

לא רק שדמותו הציבורית נשחקת ככל שנמתחת השתיקה הזו, הוא מכניס את עצמו לסיטואציה שאין דרך לצאת ממנה בשלום. אם וכאשר יחליט סוף סוף לעדכן את הציבור בעמדותיו או לפעול לפיהן, לא היה לא מנוס אלא לאכזב  מי שהשליכו עליו את כל תקוותיהם ופיתחו אשליות לגבי מיקומו על הציר שנמתח משמאל לימין. if you want to run, run. Don’t be silent. שבור שתיקה, גדי איזנקוט. זה כשלעצמו יהיה בגדר תרומה מבורכת לפוליטיקה הישראלית.