זו בעצם אפליה על רקע פוליטי

"מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החברתית בת זמננו, הוכיחו, וחזרו והוכיחו, כי אנשים נוטים לייחס נזק יותר גדול ויותר מיידי למעשיהם ולהתבטאויותיהם של "יריבים ערכיים" - אלו שפועלים על בסיס אמונות שונות ותפיסות עולם ערכיות המנוגדות לתפיסותיהם". את הדברים הללו כתב השופט אלכס שטיין בפסק דין שניתן בשבוע שעבר בעניין שלטי החוצות שתלה פורום המזרח התיכון בפברואר 2020 בתל אביב (גילוי נאות: כותב שורות אלה ייצג בהליך).

ראש עיריית תל אביב־יפו, רון חולדאי, מיהר להסיר את שלטי החוצות שבו נראו איסמעיל הנייה ואבו מאזן כורעים על ברכיהם, לצד הכיתוב "שלום עושים רק עם אויבים מובסים", בטענה כי מדובר בהסתה לאלימות "המזכירה את מעשי דאעש והנאצים - שאיננו רוצים להימנות עימם". אולם אם ניקח ברצינות את דבריו של השופט שטיין, האסוציאציות של חולדאי, כמו גם תחושת האיום והדחיפות שחש כשראה את השלט, נובעות מתפיסת עולמו הפוליטית, ולא מהסכנה האמיתית או מהמסר שאותו התכוונו להעביר השלטים.

חסימתם של דונלד טראמפ וראשי תומכיו ברשתות החברתיות טוויטר ופייסבוק היא אירוע מאותו סוג. תחושת האיום, הדחיפות, והפעולה הפזיזה של הרשתות החברתיות ביחס לנשיא ארה"ב היוצא לא נובעות מכך שדבריו הם הסתה לאלימות, ואינן נוגעות לחשש מתביעות או להפרה של כללי השימוש ברשת הטוויטר או הפייסבוק. כאשר היה מדובר בחשבונות שפעלו להצית וללבות את האש סביב הפגנות Black Lives Matter ("חיי שחורים נחשבים") או בחשבון הטוויטר של מנהיג איראן, עלי חמינאי, הקורא שוב ושוב להשמדת ישראל, לא הוסרו החשבונות.

סתימת הפיות היא למעשה אפליה פשוטה, על בסיס עמדה פוליטית או על בסיס השתייכותו הגזעית או הדתית של המתבטא. בעולם מתוקן היינו רואים שגם תומכי טראמפ וגם אויביו הפוליטיים, מוטרדים מהסיטואציה שבה חופש הביטוי בפורום הציבורי תלוי בהשקפת עולמה של קבוצה קטנה וסגורה, אי שם בעמק הסיליקון שבארה"ב.

אך במקום שנגלה תמימות דעים של שוחרי החופש והחירות, אנו מגלים, לצערנו, פעם אחר פעם, שהמילים הריקות על חופש ביטוי או על חירות הפרט הן בסך הכל כלי בידי אליטה שלטת להעניק במה למסרים הנכונים בעיניה ולסתימת הפיות של יריביה.

בית דפוס קטן בבאר שבע, שסירב לקחת חלק בהפצת מסרים להט"ביים המנוגדים לאמונתו ולדתו של בעליו, נקנס לקול צהלות העדר הפרוגרסיבי. זכויות הקניין וחופש החוזים של בעל העסק לא עניינו אף אחד.

אותו עדר ממש עומד כעת בצד ומריע ל"בדיקת עובדות", או לסתימת פיות, כשהיא מופנית כלפי מסרים שמרניים או ימניים. אותם אלה שהלאימו את בית הדפוס בבאר שבע, מגינים כעת על זכות הקניין של טוויטר או על עצמאותה של פייסבוק, למנוע הבעת דעות שאינן נוחות או נכונות בעיני קובעי הטעם.

חופש הביטוי של הפרט, כמו גם זכות הקניין שלו, פגיעים וזקוקים להגנה. אסור לתת לעירייה, לממשלה או לבתי המשפט לפגוע בהם. הימים האחרונים לימדו אותנו שגם המונוליתיות המחשבתית של חברות הטכנולוגיה עלולה להיות מסוכנת לחופש של כולנו.