מרב מיכאלי נתנה בחודשיים האחרונים תצוגת תכלית של מאבק הרואי ויוצא דופן במחוזותינו, ששיאו בבחירתה ליו"ר העבודה - והמשכו, יש לקוות, יתבטא בתוצאות הבחירות הפנימיות לרשימת המפלגה, הנערכות היום. מיכאלי הלכה עד הסוף ולא ויתרה ליו"ר מפלגת העבודה היוצא, עמיר פרץ, שרבים מאמינים שלא התכוון אלא להשתמש במפלגה כבסיס כוח לטובת בחירתו העתידית כנשיא המדינה.
מיכאלי לא נבהלה מהאיומים, לא התבלבלה מהתהליכים ולא נרתעה מהמנגנון. היא הצליחה לסכל את תוכניותיו של פרץ להסמיך את ועידת מפלגת העבודה לבחור את היו"ר הבא, ואת ניסיונותיו "להצניח" לתפקיד דמויות כמו עפר שלח או רון חולדאי. לו היה מצליח להנחית את מי שהוא מעדיף בלשכת היו"ר, המפלגה ההיסטורית והחשובה הזו היתה צוללת אל מתחת לאחוז החסימה וכנראה גם לא מצליחה להתאושש.
אז מיכאלי ניצחה בגדול, היא ניצחה את עמיר פרץ, היא ניצחה בהליך המשפטי, ולבסוף גם ניצחה בפריימריז והוכתרה כראש המפלגה. אחרי כל זה, די נדהמתי לקרוא ב"הארץ" את יוסי ורטר מגמד את ההישג וקובע ש"מיכאלי הבקיעה גול מול שער נטוש". בתוך הסיטואציה המורכבת כל כך, בקוצר הזמן, מול מנגנון משומן ומרופד, במקום שבו כולם הרימו בו וממנו מזמן ידיים, מיכאלי התעקשה להפוך את הבעיה להזדמנות.
והיא ממשיכה: מרגע שנבחרה ליו"ר, מיכאלי גם הוציאה את המפלגה לפריימריז אמיתיים והפכה אותה לאחת המפלגות הבודדות בבחירות האלו שעורכת בחירות פנימיות פתוחות, ומעניקה לכל מי שמעוניין הזדמנות להצטרף למפלגה ולהצביע. בתוך שבוע ימים מפלגת העבודה חזרה מהמתים, כמו עוף החול. את התוצאות המיידיות של כל המהלכים האמיצים האלו אפשר לראות בסקרים.
אלא שכל זה עדיין לא הופך את העבודה לאלטרנטיבה, לפחות לא בציבור הרחב ובקרב קהלי יעד מחוץ לתיבת התהודה של השמאל המתוקשר. בצדק או שלא, מיכאלי נתפסת אצל רבים כפריבילגית, תל־אביבית, אולי אף מתריסה. את ההטיה הזו תצטרך לתקן רשימת המפלגה - וזו המשימה המוטלת היום על חברי מפלגת העבודה, שייצאו היום להצביע על הרכב הרשימה. האופציות, כשלעצמן, לא רעות בכלל. דמויות כמו אמילי מואטי, נעמה לזימי, אבתיסאם מראענה מנוחין, שלי אלקיים, נשים בעלות תודעה חברתית, פעילות, מובילות דעה, שאם ייבחרו למקומות ריאליים - והסיכוי לכך לא רע בכלל - ייצרו רשימה שבצמרת שלה יש פנים מגוונות שמשקפות פלורליזם ושוויון.
אלה הקולות והפנים שאיתם תוכל מפלגת העבודה לספר סיפור חדש - או מחודש - ולייצר בשורה פוליטית: מפלגה ליברלית סוציאליסטית, שתחזיר את השמאל הישראלי לשיג ושיח אמיתי עם הקהלים האבודים שלו בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל.
