המזבח בהר עיבל הלך אתמול פייפן על ידי הרשות הפלשתינית. זה אותו המזבח שבנה יהושע מנהיג האומה, מחליפו של משה רבנו שהכניס את אבות אבותינו לארץ ישראל. הרשות עושה זאת בכוונת מכוון. היא עושה זאת מאז קיבלה מידינו שטחים במסגרת הסכמי אוסלו, למרות שהתחייבה לשמור על האתרים היהודים ההיסטוריים.
זו אותה הרשות שגם התחייבה לא לפעול בטרור נגד ישראל, בעוד היא מקבלת נשקים מאיתנו. באותם נשקים היא פתחה באש על כל קווי התפר ועל קבוצת מטיילים בהר עיבל בשנת 2000, ורצחה את הרב הצדיק בנימין הרלינג הי"ד בן לניצולי שואה. אחרי שפגעו בנפש, עכשיו הם בפוגעים באבנים הקדושות לנו - "אבנים עם לב אדם" (כמאמר השיר).
זהו טרור פלשתיני מאורגן שמטרתו למחוק את ההיסטוריה היהודית, ולהוסיף עוד נדבך בטענה הפלשיתינית לפיה הם בעלי הבית פה מאז ומתמיד. בשתיקת המינהל האזרחי ובלחץ של מדינות זרות, הרשות לאט לאט הורסת אתרים עתיקים יהודים ביו"ש. כך ההיסטוריה נימחקת מהשטח ומהזכרון הלאומי.
מהחללים שמתחת ל"הר הבית", מוצאים ערימות עפר עם עתיקות הנזרקות לאתר פסולת. לשם באים היהודים לחפש ולהציל את שכיות החמדה של בית מקדשנו שנזרקו לאשפה. השופלים והמשאיות שהרסו את זכר המזבח הראשון שהוקם בבוא אבותינו לישראל בהר עיבל, במסווה של סלילת כביש, היו צריכים להיעצר על חיילי המוצב הצבאי הסמוך. נכון, תפקיד המוצב הוא להגן על מתקני קשר רגישים בהר, בעל החשיבות האסטרטגית בשל גובהו. אבל צבא צריך לדעת גם להגן על ההיסטוריה של עמו.
עם שלא יזכור את עברו, עלול לאבד את ארצו. ההיסטוריה היא המוטיבציה והחזון לעתיד, ובאין חזון ייפרע עם. עכשיו חובתה של מדינתנו המתחדשת, שאליה חזרנו אחרי גלות של 2000 שנה, היא לקדש מחדש את מקום המזבח הראשון שהשופלים טימאו.
קורבנות איננו מקריבים עד בניית בית המקדש השלישי, אבל יש לבנות מחדש את המזבח כאתר ממלכתי היסטורי. כנאמר על אותו מקום: "וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ, לַ-ה' אֱלֹהֶיךָ: מִזְבַּח אֲבָנִים, לֹא-תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל. ואֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה, אֶת-מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
