כשנדבר על ברצלונה מחר, נדגיש את ההתקפה שלה כאחת הטובות באירופה? או שנדבר על ההגנה, שכבר חודשים ארוכים מוכיחה שהיא אחת הגרועות? ההיעדרות של ניימאר במשחק הראשון והמאזן של שבעה ניצחונות ו־19 שערים בשבעת המשחקים האחרונים בליגה - מכוונים לאופציה הראשונה, אך עם הטעויות שהיו וכנראה יהיו הערב בהגנה מול המהירות הצרפתית, אי אפשר לדעת.
מה שבטוח זה שפ.ס.ז' לא פייבוריטית, כפי שכל העולם חשב ברגע ההגרלה. הסיבה, כמובן, קשורה לחזרתו של לאו מסי לכושר. הוא לא רק חזר להבקיע כמו פעם, אלא גם מתחיל ליהנות כמנהיג של חבורת צעירים. ההגנה הכי טובה היא התקפה? במקרה של בארסה, היא לא רק הכי טובה - אלא היחידה.
קומאן אומר שאינו רואה קבוצות טובות משלו, וששחקניו מסוגלים לנצח כל יריבה. אך ההולנדי לא ציין שהם יכולים גם להפסיד לכל אחת. נתון אחד מעורר דאגה בברצלונה: השנה היא הפסידה בכל מפגשיה הגדולים: לאתלטיקו, לריאל, לבילבאו בגמר הסופר קופה ולסביליה.
בארסה מחפשת לנצח, קודם כל כדי להתחיל למחוק את הכתם הענק שהשאירה לה באיירן מינכן עם השמינייה. שנית, כדי להוכיח לכולם - ובעיקר למסי - שהיא מסוגלת לחזור להיות קבוצה תחרותית מול מועדון ששבוע אחרי שבוע אומר, רומז ומבקש שהוא יהיה אצלה בקיץ. ולבסוף, כי במצב של היום, ללא נשיא וללא אוהדים במגרש, הדחה תשאיר את בארסה בלי טעם להמשיך את העונה, כי בליגה אתלטיקו פשוט רחוקה מדי, ומהפך מול סביליה בגביע נראה כמו משימה בלתי אפשרית.
קאמפ נואו יהיה הבמה של מפגש טעון בין שתי קבוצות שאוהבות כדורגל יפה, עם כמה שחקנים שיש ביניהם ידידות רבה. אך בין המועדונים יש יריבות גדולה מאוד, ולא רק בגלל השמועות על מסי, ה"רמונטדה" ומעברו של ניימאר לפריז. מובן שיש את המאצ'אפ בין מסי לשחקן שלדעת רבים יהיה הכי טוב בעשור הנוכחי, קיליאן אמבאפה. כפי שנראית ההגנה של בארסה, המהירות של החלוץ הצרפתי היא הסיוט של קומאן.
