זמן להילחם על הכדורסל הישראלי

נבחרת ישראל הצליחה להעפיל לאליפות אירופה ולרגש אותנו. הכדורסל השמח, השחקנים הצעירים שהשתלבו באופן טבעי, והחיבור ליחידה אחת שמנצחת ומסיימת במקום הראשון בבית לא מובנים מאליהם תחת התנאים: חלונות קצרים, ללא ביתיות וללא קהל, לרוב ללא שחקני מכבי ת"א וללא דני אבדיה. אז נהנינו, אבל החיוך זמני בלבד.

כי מצד שני, תחת צמצום החוק הרוסי הפכה הליגה המקומית לליגה מבוססת זרים באופן קיצוני. זה משרת בעיקר את הקבוצות הגדולות שמשחקות באירופה ורושמות חמישה זרים לכל משחק, כך שהשחקנים הצעירים מקבלים פחות דקות ופחות חשיפה. הנבחרת הפכה למקום היחיד שבו אפשר לראות כדורסל ישראלי אמיתי, וזה קורה מעט מדי ורחוק מדי, בבועות ברחבי אירופה. הקונפליקט הזה לא מאפשר לכדורסל הישראלי להתקדם ולצמוח. 

חלון המשחקים הבא יהיה רק בנובמבר, במוקדמות אליפות העולם. ומה עד אז? המילה הזו, חלון, שנולדה מהיריבות המטופשת בין פיב"א ליול"ב, מובילה להחלטות לא מקצועיות בכל תחום. הייתי שמח לראות את הנבחרת נפגשת מדי שבועיים לשמירת המסגרת, למשחקי אימון, ללימוד יכולות טקטיות מתקדמות. הייתי רוצה לראות טביעת אצבע מיוחדת, בעיקר הגנתית, שתאפיין את נבחרות ישראל לאורך כל השנתונים, כולל הבוגרים. אבל זה קשה עד בלתי אפשרי. 

למשל, בעיית המאמן. מאוד טבעי היה שעודד קטש ימשיך לאליפות אירופה, אבל מרגע שבחר לאמן ביורוליג, שמשחקיה מתנגשים בחלונות של פיב"א, זה לא יכול להימשך. הנבחרת של קטש שיחקה כדורסל בדמותו, בהתקפה חופשית מבוססת פיק אנד רול והגנה אישית עם חילופים אוטומטיים. זה יעיל אבל חסר זהות מיוחדת, ולא בטוח שלאליפות אירופה זה יספיק. הנבחרת האתלטית והצעירה יחסית שלנו חייבת לפתח הגנת לחץ כשיטת משחק, ואולי פיני גרשון יכול לעזור ללמד את המצ'־אפ זון המיתולוגי, שהבליח אמש לפרקים. אבל כאמור, בלי קשר לזהות המאמן, לא יהיה לו זמן ללמד לעומק. 

שנית, לשמחתנו יש לנו ייצוג בעולם. מנקו, גינת ושגב בצרפת, מקל בספרד, ובוושינגטון משחק כרגע אבדיה בהצגה "משרתם של שני אדונים". את הלגיונרים עוד יותר קשה להביא באמצע העונה, ולכן גם אם יהיו מפגשים כאלה, הם יהיו בחוסר משמעותי. אם נוסיף לכך את שחקני מכבי ת"א (זוסמן, בלייזר, ג'ון די וכספי), שעסוקה ביורוליג, יותר מחצי נבחרת מחוץ למסגרת. בכלל, יחסי הנבחרת עם מכבי היוו תמיד בסיס להצלחתה או כישלונה.       

ולכן, תפקידו של איגוד הכדורסל יהיה להמשיך לגדל שחקנים לנבחרת הבוגרת, לבחור מאמן מתאים שיוכל להמשיך את הדרך הנכונה והמסודרת, שאחראית לפיתוח ולימוד שחקנים, ומקבלת אחריות למיצוי הפוטנציאל שלהם. ובמקביל, אולי להילחם על חוקי הזרים ובעיקר על הקלת המס לזרים, ששוב ושוב מוכיחה שהיא הרעה החולה שפוגעת בכדורסל הישראלי. בתנאים הקיימים, זה הכי טוב שיש.