כל הסיבות לחגוג את ליל הסדר השנה, מונחות לפניכם על צלחת ליל הסדר. ההיסטוריה חוזרת ובתובנות דומות, כמו אז, כך גם היום. אחרי שהחיסונים מגיעים לארץ המובטחת באורח כמעט פלאי ויש ירידה דרמטית בתחלואה, אין בעל הנס מכיר בניסו ואין הוקרה למי שהביאו את הנס.
אין חדש תחת השמש. מי לנו כמשה ,שליח הבורא, שמגיע עם אותות וניסים, ובכל זאת, לא רבים יודעים, רק "חמישית" מהעם קמים אחריו, ביציאת מצרים. היתר נשארו במצרים עם העריצים שהעבידו אותם שם, התבוללו ונעלמו מעם ישראל. אנו בני ה"חמישית" שקיימו "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹוַ" וממשיכים את יציאת מצרים של אבות אבותינו.
מצבנו השתפר מאז שהיינו עם עבדים והפכנו לעם חופשי בארצו, ובהשוואה היסטורית מצבנו טוב יותר. משה ואחיו אהרון הכהן נאלצו להתמודד עם עם של עבדים מדוכאים שלא היה פנוי ליבם - כך על פי המפרשים - להקשיב להם. היום רוב העם נותן אמון בהנהגה והולך להתחסן. רק "חמישית" מעם ישראל ואף פחות, לא התחסנו.
רוב העם גם גילה אחריות במשך השנה שחלפה. השנה החלה בליל הסדר עם הגבלות נוקשות והמשיכה עם שלושה סגרים, משמעת מסכות שנמשכת עד היום ביחד עם שמירת מרחקים. הישג אדיר לעם קופצני פזיז (רש"י: עמה פזיזא) ולכאורה לא ממושמע.
ומה בקשר להסתה בכלי התקשורת (מהסוג של נה-נה-נה)?
משה רבנו ואהרון הכהן עברו שני מסעות הסתה חמורים יותר שפילגו את העם והסתיימו בעונשים כבדים. הפוליטיקאי המאוכזב "קורח" הסית נגדם והצליח לסחוף אחריו עדה שלמה (סופם שמתו במגפה).
קבוצה אחרת של נשיאי שבטים שנשלחה לארץ לרגל בארץ המובטחת, כמעט החריבה את המפעל הציוני. במקום להכין דרכי כניסה היא חזרה עם הערכת מצב שאין מצב שנכבוש את הארץ ולא נוכל להתיישב בה. הדור ההוא נענש משמיים והכניסה לארץ התארכה ל-40 שנים עד שמתו כל בני הדור ההוא. למרות כל המשברים, אנו חוגגים את יציאת מצרים ואת כניסתנו לארץ.
בערב החג נחגוג גם את יציאתנו משנת הסגרים והמיצרים, נודה על הניסים שזכינו להם במדינה יהודית בארצנו. מערכותיה הצליחו לקדש את שם ישראל בעולם כמובילים בעולם במערכות הרפואיות שיש לה. אילו הוציאנו ממצרים ולא סיפק לנו חיסונים - דיינו.
עכשיו, כשיש לנו חיסונים וירידה גדולה בתחלואה ודעיכה במגפה נקרא בקול גדול, "בָּרוּך רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל". הודו לה' כי לעולם חסדו. תחי מדינת ישראל. חג שמח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו