לכל מלחמה יש שם

אנחנו בעיצומה של מלחמה שהחלה בשמחת תורה, 7 באוקטובר. כבר בשעה 10:32 פורסם ברשת X (טוויטר לשעבר): "דובר צה"ל מתיר כעת לפרסם את שם המבצע: 'חרבות ברזל'".

כלומר, ממש בשעות הראשונות של אותו יום נורא כבר ישב מישהו במשרדי דו"צ ושלף (מהמחשב?) שם למבצע. ראוי לציין שבאותו הזמן עדיין לא היו ידועות התוצאות של התקפת חמאס, וצה"ל קרא לזה "מבצע" ולא מלחמה, בדומה ל"מבצעים" הקודמים נגד מחבלים: חומת מגן, עמוד ענן, עופרת יצוקה וצוק איתן - כולם שמות בעלי משמעות של עמידות וכוח.

מייד עם הופעת הערך בוויקיפדיה החלו דיונים על שינוי שם המלחמה. יש שרוצים לקרוא לה על שם היום שבו היא נפתחה, שמיני עצרת או שמחת תורה - בדומה למלחמת יום כיפור - ויש שמעדיפים להזכיר את התאריך הכללי, 7 באוקטובר. יש שמציעים לקרוא לזה "מלחמת עזה", ויש שאומרים לחכות לסוף המלחמה ולקבוע שם שיהווה קונצנזוס בחברה הישראלית. ואולי עם הזמן יזכור אותה הזיכרון הקולקטיבי הישראלי בשם אחר? גם חמאס מבין שהשם נותן משמעות, והוא קורא למלחמה "טייפון אל־אקצא", כלומר - הסופה שבדרך למקום הקדוש, מלחמה על הכל.

שמות יוצרים תודעה. אם נבדוק כיצד נקבעו שמות המלחמות בישראל נראה עד כמה הדבר נכון. עם קום המדינה פלשו צבאות ערב והחלו במתקפה נגד היישוב. כמה שמות יש למלחמה זו: מלחמת השחרור, מלחמת העצמאות, מלחמת הקוממיות, ולאחרונה יש הקוראים לה "מלחמת 48'". הערבים, כידוע, קוראים לה "הנכבה" ("האסון").

יש הבדל ברור בין השמות "מלחמת העצמאות" ו"מלחמת 48'". הראשון מבטא את הסרת עול העמים מעלינו, את המאבק על המדינה היהודית העצמאית שלא היתה קיימת כמעט 2,000 שנה, והשם השני מבטא תאריך טכני. השאלה היא צדקת הדרך של ההולכים למלחמה, וכיצד זו תיטמע בזיכרון הקולקטיבי.

אם כן, מי מחליט על שמות המלחמות? נראה שהשמות שצה"ל מספק לציבור נשארים לעיתים עמוק בתודעה (צוק איתן, למשל), ולפעמים הציבור, התקשורת והפוליטיקאים מטמיעים שמות אחרים

מבחינת הצד הערבי, ככל שהמילה "נכבה" תישמע יותר ותהפוך לגיטימית יותר - כך גם התודעה הציבורית תתחשב ב"אסון" שקרה בשנת 1948. ב־1982 יצאה ישראל למבצע שלום הגליל, שהפך ברבות הימים למלחמת לבנון. כאן רואים בצורה מובהקת כיצד שינוי השם משנה את התודעה: ממלחמה על שלומו של הגליל - למלחמה בלבנון. השם משנה את ההסתכלות על האירוע: מעבר ממלחמה מוצדקת לטובת תושבי הצפון להתבוססות ב"בוץ הלבנוני".

אם כן, מי מחליט על שמות המלחמות? נראה שהשמות שצה"ל מספק לציבור נשארים לעיתים עמוק בתודעה (צוק איתן, למשל), ולפעמים הציבור, התקשורת והפוליטיקאים מטמיעים שמות אחרים. לעיתים הנסיבות משתנות לפי הפער שבין השם הרשמי למהלך האירועים, לעיתים תפיסות פוליטיות קונות אחיזה בציבור, ולפעמים השם מבטא ויכוח בין תפיסות בחברה.

את השם הסופי לחרבות ברזל שייקבע בתודעה עדיין איננו יודעים. בעיניי, עליו לבטא את רוח ההתנדבות הגדולה בעם, את תמימות הדעים בנחיצות המלחמה ואת האחדות (אולי לרגע) שחשים בימים אלו.