מאז השבת השחורה והארורה ההיא של 07.10.23 אני וחבריי מגויסים בצו 8, משרתים בעוטף עזה ומחכים להמשך פקודות.
אנו עוברים ממשימה למשימה, לנגד עינינו נגלו מראות קשים כעדות לשואה שחוו התושבים היקרים ולגבורת האזרחים והלוחמים שהתלוותה אליה. לצד הפעילות המבצעית, כעיתונאי וכמי שמכור לחדשות ולאקטואליה, אני מוצא את עצמי לא פעם מתעדכן בנאמר בשדה הפוליטי ובכלי התקשורת, צופה בכתבות, קורא פרשנויות ומקבל דיווחים שבקלות ניתן לזהות כי מקורם בתדרוכים של פוליטיקאים וקצינים בכירים, ואני רוצה לומר: חברים, הגזמתם!
בקרב העם ששולח לנו אהבה רוחנית וחומרית, תושבי העוטף שבאים לאסוף חפצים שנשארו מאחור והלוחמים בשטח מפעמת רוח אדירה שמשדרת אחדות ורצון להשמיד את האויב.
אף אחד בגדוד שלי לא מתעניין בעמדתו הפוליטית של תושב זה או אחר, והתורמים הנדיבים מכל רחבי הארץ והעולם לא בודקים מה השיוך הפוליטי של הלוחמים. בפי הבאים מהעורף ומהעוטף יש רק בקשה אחת - שננצח במלחמה, או כפי שאמרה לנו בדמעות אחות של אחד הרבש"צים שנפל בקרב: "KILL ALL THE MOTHERF*KERS". הפער בין כל אלה לבין חלק מהפוליטיקאים וכלי התקשורת הוא בלתי נתפס ואף מקומם.
בדרגים הפוליטיים, הצבאיים והביטחוניים וכן באולפנים יש מי שלא הפנימו את המציאות, שכנראה אינה מכוננת דייה כדי לגרום להם לשנות פאזה ולחדול ממלחמות הפוליטיקאים והגנרלים, ומהקמפיינים המשודרים והממומנים להדחת האחר (כי הרי הם תמיד צודקים). הדלפות על מתיחות בין נתניהו לגלנט, תדרוכים על כך שאף שגנץ נכנס לממשלה הוא לא מעז להפנות את גבו לעומד בראשה, דיווחים שאמ"ן בכלל צפה מראש את המלחמה ונתניהו היה זה שהעלים עין ומייד רץ להכחיש, להאשים בחזרה ואז למחוק ולהתנצל.
כלי התקשורת משתפים פעולה ועוסקים ברפש הפוליטי כאילו אנחנו בתקופת בחירות, ולקינוח נותנים במה לטרור הפסיכולוגי של חמאס בעניין החטופים. בפלוגה שלי משרתים אנשים דעתניים בעלי תפקידים משמעותיים באזרחות שהמדינה חשובה להם מאוד, אין הומוגניות פוליטית.
מאז פרוץ המלחמה (שמישהו כבר ימצא שם קליט יותר מ"חרבות ברזל") אין כמעט ויכוחים, נמנעים מחילופי האשמות ומהתעסקות בכל מה שלא מקדם אותנו לעבר המטרה העליונה - ניצחון.
בדרגים הפוליטיים, הצבאיים והביטחוניים וכן באולפנים יש מי שלא הפנימו את המציאות, שכנראה אינה מכוננת דייה כדי לגרום להם לשנות פאזה ולחדול ממלחמות הפוליטיקאים והגנרלים, ומהקמפיינים המשודרים והממומנים להדחת האחר
אז פוליטיקאים, גנרלים בהווה ובדימוס ואנשי תקשורת חביבים, אם במקום לדבר על רוח הקרב, על האחדות ועל הגבורה שמתגלות בעם ובמקום לדון בדרכים לנצח במלחמה אתם מתכוונים להמשיך בזריעת פילוג וחילופי האשמות בינינו - אתם לא ראויים לעם הנפלא הזה וללוחמים הגיבורים שנשלחים בשמו לשדה הקרב. אם בזמן שחיילי צה"ל לוחמים ומסכנים את חייהם, אזרחים קוברים את יקיריהם ומדינה שלמה מלקקת את פצעי הטראומה והשכול אתם מתכוונים להמשיך לעסוק ברכילות זולה ולא מצליחים להתרומם אל גודל השעה ההיסטורית, תרשו לי לצטט אדם זקן וחביב היושב לו אי־שם בבית לבן בוושינגטון - !DON'T
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו