הפרשנות המעוותת של דיני הלחימה - הורגת

בהתייחסו לפרשנות דיני המלחמה אמר השופט בדימוס אהרן ברק כי מציאות חדשה מחייבת לעיתים פרשנות חדשה, וכללים שנקבעו אתמול יצטרכו להיבחן מחדש לאור הזמנים המשתנים. ב־07.10.23 הזמנים השתנו לבלי שוב.

על מנת להבין את גודל הכשל של הפרקליטות הצבאית שהוביל לכבילת ידי צה"ל וכוחות הביטחון בלחימה בטרור, צריך לשמוע את עדותו המצמררת של קצין השריון סגן יותם שהגן בשבת השחורה על מוצב, כ־200 מטר מהגבול, קו ראשון מול עזה. סגן יותם סיפר בראיונות שהטנקיסטים ראו את אזרחי עזה נכנסים לישראל בהמוניהם, אך משלא היו חמושים באופן גלוי לא יוחסה להם כוונה מסוכנת המצדיקה פגיעה, ולכן נמנעו מלחסלם.

כמה ילדים והורים נרצחו על ידי אותם "אזרחים לא מסוכנים"? כמה נערות נאנסו? כמה נחטפו על ידי האזרחים "התמימים והלא מעורבים"?

דיני הלחימה נועדו, בין היתר, להגן על אזרחים בלתי מעורבים במלחמה בין מדינות, ואף שדיני המלחמה אינם מערכת דינים סדורה ועודם נכתבים בימים אלו, הם מאפשרים למדינה להגן על חייליה גם מול ארגוני טרור רצחניים, על ידי החרגה מפורשת באמנת ז'נבה מהגנה הומניטרית על אזרחים המשתתפים במעשי איבה. כלומר, מותר ואף חובה לפגוע באותם "בלתי מעורבים".

במשך שנים ניתנה על ידי הפרקליטות הצבאית פרשנות מעוותת למושג "אזרח הנוטל חלק ישיר במעשי איבה", כדי לקבוע במי ניתן לפגוע בעת לחימה ובמי לא. הצלב האדום, למשל, שאין לחשוד בו באהדה יתרה לישראל, קובע מפורשות שמעשי איבה לא חייבים להיות מלווים בכלי נשק.

כיצד הגיעה ישראל למציאות שבה דיני הלחימה מיושמים בצה"ל באופן הנוגד את תכליתם ומטרתם - להביא לניצחון מדינה על אויביה - ודה־פקטו כובלים באופן קיצוני את ידיו של צה"ל?

ובכן, במשך יותר מעשור נתנו קובעי המדיניות לפרקליטות הצבאית לעשות בצה"ל כבשלה. אנשיה פירשו את דיני הלחימה על פי תפיסתם את ה"נכון" וה"מוסרי". האלוף עמירם לוין מספר שכאשר כיהן כמג"ד שריון במלחמת לבנון הראשונה הוא הורה לחייליו לירות לעבר כל מקור ירי המסכן אותם. לימים, גנרל אחר בדימוס ופוליטיקאי בהווה התגאה בכך שנטל סיכון על חשבון חיילינו כדי להיות "מוסרי".

אל מול הגישה הזוחלת הזאת לא קם בצה"ל או במערכת הפוליטית מי שיגיד עד כאן, ויבדוק מה באמת אומרים דיני הלחימה ואם יש התאמה בינם לבין הדרישות הקיצוניות והמעוותות שמציבה הפרקליטות הצבאית לצה"ל.

את ה"אזרחים" שחצו את הגדר, חרף היותם לא חמושים, היה, על פי דיני הלחימה, לחסל ולדרוס מיידית

ב־2018 החלו מהומות השיבה על הגדר, שמטרתן היתה לבצע בדיוק את טבח השבת השחורה. חמאס בנה על התפיסה הצה"לית שלפיה אזרחים לא ייפגעו על ידי חיילי צה"ל. הוא לא היה רחוק מהמציאות: בשנת 2018 התרחשו בכל שבוע "אירועי השיבה" שבמסגרתם הגיעו מחבלים, בחסות העשן הסמיך, תוך שהם מתחבאים בחסות קבוצות אזרחים ומתקרבים לחיילי צה"ל, השליכו עליהם רימונים והניחו על הגדר מטענים. חלק מהמחבלים במהלך ה"הפגנות" האזרחיות אף פרצו את הגדר. ומה היתה עמדת צה"ל הפומבית לגבי פתיחה באש? ירי לעבר הרגליים בלבד, וגם זאת רק לאחר אזהרות בכריזה וכמוצא אחרון. התיאורים הללו לקוחים מתוך עובדות שהוצגו בבג"ץ 3003/18.

בחזרה אל השבת השחורה. את ה"אזרחים" שחצו את הגדר, חרף היותם לא חמושים, היה, על פי דיני הלחימה, לחסל ולדרוס מיידית.

בצוק העיתים, על מערכת המשפט כולה, והפרקליטות הצבאית בפרט, לשנות מן היסוד את פרדיגמת ההפעלה המסולפת והמעוותת שהובילה לכבילת ידי כוחות הביטחון ולפרש את דיני הלחימה באופן ההולם את תכליתם - ניצחון והכרעת האויב.