חילונים, היכנסו לארון הקודש

מערכת החינוך הממלכתית הזניחה את ארון הספרים היהודי והותירה אותו לדתיים ולחרדים • אפילו שולמית אלוני ז"ל אמרה שצריך להיות בקיאים בו • זו השכלה

שיעור תנ"ך בבית הספר, צילום: עמי שומן

מספר ימים לפני יום הכיפורים שוחחתי על משמעות יום הכיפורים עבורי עם נער מתבגר, שלא הרגיש מחובר לרעיון הצום. אמרתי לו שאני צמה כחלק ממספר דברים בסיסיים, כמו אי־אכילת חמץ בפסח, ועוד מספר מסורות שלדעתי הן אלו שיוצרות את הזיקה והקרבה שלי ליהדות.

נזכרתי שפעם אמר לי אחד הרבנים הראשיים לשעבר, שרוב היהודים שומרים על הדברים שבעיניו שומרים אותם כיהודים - ברית מילה, חתונה יהודית וקבורה יהודית. מן הסתם רוב הציבור בישראל מגדיר עצמו בגבולות הללו. הרוב הוא חילונים או מסורתיים לא דתיים, שמהווים כ־65 אחוזים מהאוכלוסייה היהודית בישראל.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2022 45.3 אחוזים הגדירו עצמם חילונים ו־19.2 הגדירו עצמם כמסורתיים לא דתיים. 10.7 אחוזים הם דתיים ו־10.5 אחוזים חרדים. רוב הציבור הזה עונה על ההגדרה - ברית. חתונה. הלוויה. רובם מחוברים ליהדות בדרכם. מכבדים בדרכם. מבקשים שלא יתערבו בקשר בינם לבין בוראם. חיה ותן לחיות.

המרקם העדין הזה, שמתקיים בישראל שנים רבות, נקלע לעין הסערה בשנה האחרונה. המתיחות הדתית היא עוד תוצאה של המחאה נגד הרפורמה והחשש שהחיים במדינה, כפי שהכרנו אותם, עומדים להשתנות, כולל בנושא הדתי.

שיא המחלוקת בא לידי ביטוי בערב יום הכיפורים באותה תפילה בכיכר דיזנגוף. מה שבעבר היה עובר ללא בת קול, ותושביה החילוניים של תל אביב היו ממשיכים לרכוב על אופניהם ולכבד את היום הקדוש הזה, הפך לשדה קרב. במוצ"ש, ואולי כדי לא להשכיח על מה נאבקים, החלה ההפגנה בקפלן בצעדה מכיכר דיזנגוף. לטעמי, החלטה שרק מעצימה את המפריד במקום את המחבר.

הפעולות של שני הצדדים, המוחים מחד ו"ראש יהודי" מאידך, גורמות להתרחקות של צעירים מהרעיון המסדר של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. היא הפכה אי־הסכמה לשנאה. גם אם כיכר דיזנגוף היא סמל לחילוניות בעיר הכי ישראלית שיש, אין מקום להפוך את יום הכיפורים לשדה קרב. בדת היהודית יש יופי רב. עקרונות מוסר נעלים שהורישה הדת היהודית לעולם כולו.

הפעולות של שני הצדדים, המוחים מחד ו"ראש יהודי" מאידך, גורמות להתרחקות של צעירים מהרעיון המסדר של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. היא הפכה אי־הסכמה לשנאה

לכן הגיע הזמן לומר את המובן מאליו - מערכת החינוך הממלכתית־חילונית הזניחה את ארון הספרים היהודי. הותירה אותו לדתיים ולחרדים. היתה זו שולמית אלוני ז"ל, הסמל הבלתי מעורער של השמאל הישראלי, שאמרה שאסור להזניח את הבקיאות בו. לקרוא ולהבין את פרשת השבוע. זו לא הדתה, זו הרחבת השכלתם של התלמידים. זה יסייע להם להבין שהם חלק מהעם היהודי לא רק כי הם נולדו לאם יהודייה, אלא גם בגלל העומק שיש בדת היהודית. הם לא צריכים להתעמק בתרי"ג מצוות או לקיימן, אבל כן לדעת על קיומן. ואת זה אפשר ללמד רק במסגרת מערכת החינוך. במקום זאת, התמונה שרואים הצעירים היא תמונת מלחמה בכיכר דיזנגוף, אז למה שיתחברו לצום יום הכיפורים?

אפשר וראוי לפעול אחרת. חילונים, ארון הספרים היהודי שייך גם לנו. תלמדו אותו, ותאמינו לי, זה דווקא יסייע לכם אם תיקלעו לוויכוח עם הצד השני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר