על חרטה והטבת מס

בתום צום יום כיפור, אני נוהגת לברך את בני משפחתי שמי ייתן ונצום ביחד גם ביום כיפור בשנה הבאה. כל שנה בעיתה. מי ייתן.

תפילות יום כיפור, ועשרת ימי התשובה שלפניו, מטרתם לגרום לאדם להרהר במעשיו, לעשות חשבון נפש ולהביע חרטה. ניתן להעריך שרוב חברי הקואליציה צמו ביום כיפור והקפידו ללכת לבית הכנסת, היכו על החזה ואמרו - חטאנו, פשענו. האם תוך כדי כך חלפה במוח של חלקם המחשבה שהם חייבים לעשות תשובה וחרטה ולבקש סליחה מהעם?

כי יום כיפור אמנם מכפר על העבירות שבין אדם לבוראו, אך על עבירות שבין אדם לחברו אמרו חז"ל: "אין יום כיפור מכפר, עד שירצה (ויפייס) את חברו".

האם שר המשפטים יריב לוין, שלפני כעשרה חודשים הפיל עלינו את הרפורמה המשפטית שלו, מבין שהנזק רב מהתועלת ושעל שמו נרשמה המחאה האזרחית שנמשכת מאז ועד היום? האם לרגע, ואפילו בינו לבין עצמו, הביע חרטה?

האם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה חוזר בו מהאיום שזרק לעבר בג"ץ, שלפיו הכנסת לא תקבל בהכנעה את פסיקותיו?

האם השר דודי אמסלם עינה את נפשו והתחרט על המילים שיצאו מפיו - שאין צורך לחזור עליהן, כדי לא להכתים את הדף? האם לרגע הרהר במעשיו והבטיח לעצמו שבשנת תשפ"ד יחשוב לפני שידבר?

ואותם חברי הקואליציה שהתגוללו על שופטי בג"ץ, על ראשי המחאה, על הלוחמים ועל הטייסים וכינו אותם בכינויים מכוערים - האם הם חוזרים בהם? האם בכלל הרהרו ברפש שיצא מפיהם בשנה האחרונה? האם נתנו דין וחשבון לעצמם במה הם תרמו לפיוס ולהרגעת הרוחות במדינה, גם מול אמירות לא ראויות מן הצד האחר?

ובראש ובראשונה: האם ראש הממשלה בנימין נתניהו יכול להסתכל לנו בעיניים ולהגיד: "בשנה שחלפה חשבתי רק עליכם, ולא על עצמי. חשבתי על טובתכם ולא על טובתי. מיניתי את בן גביר לשר בכיר בממשלתי ולחבר קבינט כי אני באמת חושב שהוא הכי מתאים לתפקיד. הקמתי ממשלת ימין קיצונית כי אני משוכנע שזה הדבר הטוב ביותר למדינת ישראל בעת הזאת. ולא פעלתי לאיחוי הקרעים, כי נצא מחוזקים מהקרע"?

עמותה תומכת ברוצח נתעב ועורכת גיוס המונים, ומי שתורמים, כולל כמה חברי כנסת ושרים, זכאים להטבת מס. תגידו, השתגענו לגמרי?

ואת כולם ביחד אשאל - איפה אתם, 63 חברי קואליציה, מנתניהו ומטה, חוץ מהשר משה ארבל שמייד גינה, שיוקיעו את דבריה של ח"כ לימור סון הר מלך, שעבורה הרוצח המתועב של משפחת דוואבשה הוא צדיק חף מפשע? בושה וכלימה. בעיקר מי שגם תרמו לגיוס ההמונים למען הרוצח.

ובמדינה המטורללת שלנו, לדבר הזה גם נלווית הזיה בלתי נתפסת - מתברר שכל מי שתרם לגיוס ההמונים "עושים סוף לעלילה - מטה עמירם", שעד כה אסף כמעט 2 מיליון שקלים, תרומתו מוכרת לצורכי מס לפי סעיף 46 לחוק - כך נכתב בעמוד גיוס ההמונים.

עמותה תומכת ברוצח נתעב ועורכת גיוס המונים, ומי שתורמים, כולל כמה חברי כנסת ושרים, זכאים להטבת מס. תגידו, השתגענו לגמרי?

ובתפילת מוסף של הימים הנוראים זועקים בקול גדול - תשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה. במקרה הזה, תפילה או צדקה לטובת רוצח - אין עליהן סליחה ואין כפרה.