למה לי אחדות עכשיו

אחדות היא סם מבוקש בישראל. בכל פעם שהמדינה והחברה ניצבות בפני קשיים, מלחמה או קרע, מייד מעלים את שאלת האחדות בסקרים מזדמנים. ברוב המקרים, רוב גדול בציבור רוצה לראות את הגורמים המרכזיים במערכת הפוליטית משלבים ידיים ומקימים ממשלת אחדות.

גם הפעם, ובצדק, שבה ועולה הקריאה - ממשלת אחדות עכשיו. השטח מבעבע, והעם דורש ממנהיגיו למצוא את הדרך לעבוד ביחד לטובת הציבור.

נותרה השאלה: מה ההיתכנות של דרישה כזו במצב הפוליטי הנתון?

לפני מלחמת ששת הימים הציבור היה במתח עצום. ריח מלחמה היה באוויר, וראש הממשלה לוי אשכול פנה ליריב המיתולוגי מנחם בגין והציע לו להצטרף לממשלה.

בגין הצטרף כשר בלי תיק. זו, אגב, היתה גם תחילת הלגיטימציה שלו בציבור, שעשור לאחר מכן העלתה אותו לשלטון במהפך 1977.

בהמשך ההיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל הוקמו כמה ממשלות אחדות וגם ממשלות רוטציוניות, שבהן התחלפו ראשי הממשלה ביניהם. תמיד זה היה בתקופות של מתח, מלחמה או פגיעה כלכלית קשה, כמו בתקופת האינפלציה המטורפת שהיתה כאן באמצע שנות ה־80.

הן הוקמו לא בשמחה ולא כמשאת נפש, אלא כאילוץ, עקב נסיבות חריגות בישראל, שהיו הזרז להקמת ממשלת אחדות. ממשלות האחדות תמיד יצרו רעשים פוליטיים וקלקולים, לא האריכו ימים ולא ממש שינו את מפת הפוליטיקה בישראל.

גם כעת נמצאת המדינה בתקופה קשה. הקרע בעם מאיים לפרק את החברה מבפנים. סירוב המילואימניקים להגיע להתנדב למילואים פוגע בכשירות הצבא, עם דגש על חיל האוויר. זה השבוע ה־33 ברציפות שמתקיימות הפגנות בקפלן ובמוקדים נוספים ברחבי הארץ, עשרות אלפים מפגינים בכל פעם.

וגם כעת שוב עולה שיעור התמיכה בהקמת ממשלת אחדות. ח"כ מתן כהנא, מסיעת "המחנה הממלכתי", הגיש הצעה שלפיה נתניהו יכהן שנתיים ובני גנץ יחליף אותו, עם מתן ערבויות כאלו ואחרות. אלא שהיד המושטת לא פגשה יד אחות במפלגתו של כהנא.

ההתנגדות להקמת ממשלת אחדות כעת נובעת מכך שב־2020 הוקמה ממשלת חילופין בין נתניהו לבין גנץ, שהתפרקה לאחר שנתניהו לא עמד בהבטחה לפנות את מקומו לגנץ בראשות הממשלה. האמון במילה של נתניהו, שממילא לא היה גבוה במיוחד, נשבר לחלוטין.

אבל למרות זאת, על הנוגעים בדבר לדון בהצעה זו בצורה רצינית. להציב את האינטרס של המדינה על פני האינטרס הצר שלהם או האגו המנופח.

ברור לגמרי מדוע גנץ לא מאמין שהפעם נתניהו יחרוג ממנהגו ויעמוד בדיבורו. לכן, מפתח הקסם יהיה בכך שגנץ ימונה מייד לראש ממשלה ונתניהו לשר חוץ, תפקיד שאביו אמר שהוא יהיה בו הכי טוב, ולאחר שנתיים יתחלפו, ולא כפי שהציע כהנא, שנתניהו יכהן ראשון. כי גנץ לא יעשה לנתניהו את מה שהוא עשה לו.

מובן שעסקה כזו חייבת לכלול גם הוצאה של הגורמים הקיצוניים מן הממשלה, כדי לאפשר למדינה לחזור לפסים שיאפשרו לה להתייצב מול האתגרים שעומדים בפניה, מיוקר המחיה ועד הביטחון.