נשים מוניציפליות, גברים מכהנים

על הסיעות המוניציפליות הערביות לחפש נשים שיעמדו בראש רשימות • גם אם לא ינצחו, מדובר באמירה חשובה שתשפיע גם על הבחירות שתתקיימנה בעוד חמש שנים

בחירות לרשויות מקומיות, צילום: גרי אברמוביץ'

בתחילת שנות ה־70 נבחרה ויולט ח'ורי, אישה נשואה ואם לארבעה ילדים, לתפקיד ראשת מועצה מקומית.

זה קרה בכפר יאסיף בגליל המערבי.

האישה הראשונה במזרח התיכון שנבחרה לתפקיד כזה. לפני יותר מ־50 שנה חשבו בחברה הערבית שנשים כבר שולטות בזירה הפוליטית והציבורית, ומדובר בעניין של זמן עד שחלקן בכל תחום יהיה זהה לחלקן באוכלוסייה.

אלא שהדברים דווקא הלכו והפכו יותר ויותר קשים.

כיום, כמעט חודשיים לפני הבחירות המוניציפליות, אנו עדים להיעדרותן המוחלט של הנשים הערביות, ובמידה מסוימת גם היהודיות, מהפעילות הפוליטית, ובעיקר מההתמודדות בבחירות המוניציפליות.

המצב בחברה הערבית בכלל, וברשויות המקומיות בפרט, מרחיק באופן גלוי הרבה מאוד מהטובים בחברה הערבית, ולא רק נשים.

הסיבה העיקרית היא היעדר פעילות פוליטית מפלגתית אידיאולוגית סדורה.

המפלגות הערביות נחלשו באופן ברור, והחיבורים לקראת ההתמודדות בבחירות המוניציפליות - במידה שנעשים מטעם המפלגות - הם על פי אינטרסים משפחתיים חמולתיים או משיקולים עדתיים מובהקים, מה שתורם ישירות ומשפיע בשלילה על השתלבות הנשים הערביות בפוליטיקה המקומית.

הדבר אמור להדיר שינה מעיני המפלגות הערביות, כי הזירה המוניציפלית היא הבסיס לתמיכה בבחירות לכנסת ולמוסדות אחרים כגון ההסתדרות.

הקמפיינים של המועמדים לראשות הרשויות ולמועצות מנסים להבטיח את הבלתי אפשרי כדי לקושש קולות.

לכן חלק ניכר מזכירים את הצורך לשלב נשים. יש כאלה שמנסים להבטיח הקמה של "מועצת נשים" שתפעל לצידו של ראש המועצה לאחר בחירתו, בדומה למודל הפוליטי הארצי של ש"ס.

אך ברור לחלוטין, הן למועמד שמבטיח והן לקהל היעד שהן הנשים, כי ביום שאחרי הבחירות לא יישאר מהבטחות אלה זכר.

דווקא עכשיו, כאשר הרשויות המקומיות הערביות סובלות מתת־תקצוב ומניהול מקצועי חלש, יש לתת הזדמנות לשילוב נשים בהנהגה המקומית.

זה תפקידן של המפלגות הערביות שעליהן לבחור את נציגיהן לפי השיקולים האובייקטיביים והמקצועיים, ולחפש נשים שיעמדו בראש רשימות. גם אם לא ינצחו, מדובר באמירה חשובה שתשפיע גם על הבחירות שתתקיימנה בעוד חמש שנים.

עם זאת, למרות המצב הקודר נדרשות מנשים ערביות אמירה חד־משמעית ופעילות גלויה וברורה בבחירות המוניציפליות. לא ייתכן שאישה ערבייה, שהוכיחה הצלחה בתפקידים כמו שופטת או רופאה, מנתחת או חוקרת באקדמיה, בוחרת להתעלם מהמצב ולא מנסה לשנות באמצעים מוניציפליים.

זו לא רק זכותה אלא חובתה לפעול.

הציפייה גדולה, והשאיפה עוד יותר.

המצב הקיים משאיר בינתיים רק את הגברים בזירה, להתמודד מול המדינה ומול ארגונים ואנשים מפוקפקים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר