שינוי הוועדה לבחירת שופטים: מאוחר מדי?

אחרי בחירת נציגה השני לוועדה לבחירת שופטים, הכנסת השלימה את מילוי חובתה החוקתית לבחירת נציגים לגוף זה. אלא שעל פי הפרסומים, אין בכוונתו של שר המשפטים לכנס את הוועדה בהרכבה הנוכחי, והקואליציה מתכוונת לפעול לשינוי הרכב הוועדה במושב החורף.

לאחר שנבחרו נציגי הכנסת לוועדה, שתי ההודעות בעייתיות: חוק בתי המשפט קובע כי על שר המשפטים לכנס את הוועדה כשיש למנות שופט. חוק הפרשנות קובע כי אם ניתנה הסמכה לעשות דבר בלי קביעת זמן, יש סמכות או חובה לעשותו במהירות הראויה. על שר המשפטים, אפוא, מוטלת החובה לכנס את הוועדה אם חסרים שופטים. במערכת המשפט חסרים כבר היום עשרות שופטים; יש תקנים - אין שופטים. נוסף על כך, בהשוואה למדינות אירופיות, ישראל מצויה בתת־תקינה באשר ליחס בין מספר השופטים לתושבים.

לשר המשפטים יש שיקול דעת בדבר המועד לכינוס הוועדה, אך אין הוא מוסמך לקבוע שאינו מכנס את הוועדה כלל מפני שאינו מרוצה מהרכבה הקיים. אכן, בעבר שרת המשפטים ציפי לבני לא כינסה את הוועדה לבחירת שופטים מכיוון שרצתה למנות את פרופ' רות גביזון, זיכרונה לברכה, לשופטת, בניגוד לעמדתו של הנשיא ברק.

אלא שהשרה לבני כן כינסה את הוועדה כדי לבחור שופטים לבתי המשפט הנמוכים, ונמנעה מלכנסה רק לגבי בית המשפט העליון. בכל מקרה, מדובר היה בעיכוב של כחצי שנה בכינוס הוועדה. אחר כך כבר הוכרזו בחירות, וממילא נמנע כינוס הוועדה בתקופת ממשלת המעבר.

אי־כינוס הוועדה בכלל לתקופה ארוכה יותר, בוודאי ביחס למינויים לכל ערכאות השיפוט, חורג מכל דוגמה היסטורית ומהווה התעלמות של שר המשפטים מחובות החוק והאמון שלו כלפי מערכת המשפט.

אלא ששר המשפטים לא מבקש רק לא לכנס את הוועדה בהרכבה הקיים - הוא רוצה לשנות את הרכב הוועדה. לדעתנו, ניתן לטעון ששינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, לאחר שחבריה נבחרו, מהווה שינוי של כללי המשחק לאחר שהמשחק כבר החל. שינוי כזה הוא מרכיב בזיהוי "שימוש לרעה בחוקי יסוד", ולכן הוא דורש הצדקה מיוחדת. נכון, באופן תיאורטי הוועדה לבחירת שופטים קיימת תמיד, ויש בה רוב של נציגים מקצועיים (שופטים ועורכי דין) שמתחלפים בכל פרק זמן קבוע בלי קשר לבחירות, אך נציגי הכנסת והממשלה מתחלפים לאחר הבחירות, ועם מינוים "קמה מחדש" הוועדה.

מינוים של נציגי הכנסת לוועדה הוא פעולה חוקתית הנדרשת על ידי חוק יסוד: השפיטה, והמבטאת את ההשפעה של העם, באמצעות נציגיו, על הרכב שופטיו. משעה שמונו נציגי הכנסת לוועדה, ניתן לומר שהחל תהליך בחירת השופטים. כששר המשפטים מבקש לשנות את הרכב הוועדה, תוך שהוא יודע בדיוק מהו ההרכב הנוכחי של הוועדה, הוא למעשה מתערב בתהליך בחירת השופטים לאחר שזה כבר החל.

שינוי כזה, על היבטים רטרוספקטיביים ופרסונליים, דורש הצדקה מיוחדת כדי שלא ייחשב שימוש לרעה בחוקי יסוד. נימוקים שלפיהם שר המשפטים פשוט "לא אוהב" את הרכב הוועדה, או שממילא רצה לשנות את הרכבה קודם לכן, לא נראים כהצדקה מספקת. שינוי ההרכב, אפוא, עשוי להיתפס על ידי בית המשפט כשימוש לרעה בחוקי יסוד שדינו פסלות, או לכל הפחות ככזה שכניסתו לתוקף תידחה רק לאחר הבחירות לכנסת הבאה.

פסיקה כזו תקלע את המדינה למשבר חוקתי. טוב יעשו ראשי הקואליציה אם יניחו בשלב זה לתוכניות לשינוי הוועדה לבחירת שופטים בכלל, או לכל הפחות לכנסת הזו בפרט.