חלק מקוראי הטקסט הזה, בוודאי הבוגרים יותר, זוכרים את השינויים הטכנולוגיים של העשורים האחרונים שכולנו היינו בטוחים כי יזעזעו את עולמנו ואת התעשייה שבה אנו פועלים. בשנות ה־70 של המאה הקודמת קהילת הספרות היתה כמרקחה בעקבות כניסתם של מעבדי התמלילים וסדר המחשב, שהחליפו את מכונות הכתיבה האישיות וסדר העופרת.
הנה באו המחשבים והחליפו את העט ודף השורות, ושאלנו מה יהיה עם עולם הספרות. עשר שנים מאוחר יותר פרצה בסערה המדיה הדיגיטלית, ולצידה פלטפורמות קריאה שסיפקו חוויית קריאה חדשה. הדעה הרווחת היתה שהפעם אנו קרובים מתמיד לסיום עידן הספר המודפס ואולי גם לצומת דרכים שישנה את הדרך שבה מספרים סיפור. דובר על ספרים בעלי עלילות משתנות עם סופים אלטרנטיביים, קריאה אינטראקטיבית שתשתף את הקורא בטוויית העלילה.
אמנם במדינות שונות תפסה המדיה הדיגיטלית עד 20% מהיקף המכירות, אך מאז ועד היום כוחו של הספר המודפס עוד במותניו, וב־2022 אף עלה חלקו בארה"ב לשיעור של 80% מכלל היקף מכירות הספרים, ואת היתר חולקים הספר הדיגיטלי והספר הקולי. ככל הידוע, בישראל הספר המודפס מהווה כ־95% מכלל מכירות הספרים.
והנה, עומד בפתח האיום החדש, ה־AI, האינטליגנציה המלאכותית. הפעם, אומרים לנו, זה הדבר האמיתי. המשבש הגדול. אלגוריתמים מתוחכמים המסוגלים לעבד כמויות אדירות של נתונים, לייצר נרטיבים וספרים שלמים.
ספרות, בבסיסה, היא עשייה אנושית הנטועה עמוק ברגשות, בחוויה ובהוויית הקיום של בני האדם. האם באמת יוכל ה־AI לתת ביטוי ספרותי לעומק ולאותנטיות שביצירתיות האנושית? הבינה האנושית וניסיוני אומרים לי שבעזרת חקיקה נכונה והצבה אחראית של גבולות, אנו נדע לחיות בשלום גם עם ההתפתחות הטכנולוגית הזו. נראה בה כלי ולא תחליף לסופרים בשר ודם. כדי שזה יקרה, כל העוסקים ביצירת תכנים ספרותיים לסוגיהם צריכים לעמוד היום יותר מתמיד על המשמר ולוודא כי זכויות היוצרים השייכות להם אינן נגנבות באמצעים מתוחכמים כגון ה־AI. לכן על כל העוסקים בענף לחבור יחדיו, לערב את מוסדות הממשלה, לחוקק חוקים ולהקים מסגרות משפטיות חזקות ליוצרים.
אך גם את הספרות עצמה צריך לטפח. מחקר עולמי שפורסם לאחרונה חשף שמיומנות הקריאה של ילדים ישראלים ירדה, והיא מציבה את ישראל במקום ה־57 בעולם. ידיעה זו צריכה לשמש קריאת השכמה ולדחוק בנו לתעדף אוריינות בקרב הילדים ובני הנוער. כישורי קריאה גבוהים הם בסיס המצמיח אנשי תרבות חושבים, יצירתיים, רחבי אופקים ובעלי מעוף ודמיון. הקריאה היא בסיס נפלא להתפתחות האינטליגנציה, לחשיבה ביקורתית, לכושר המצאה וגם לאמפתיה.
על משרד החינוך ומשרד התרבות להפנות תקציבים משמעותיים ולהשקיע בתוכניות אוריינות, לתמוך בספריות ולטפח תרבות והרגלי קריאת ספרים. את פירות ההשקעה הזו החברה הישראלית תקטוף בכל תחום שבו יבחר הילד הקורא לגעת כשיגדל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו