איתמר, רד מהקיר

שנים רבות לקח לאיתמר בן גביר לעבור מעמדת הפרחח למועמד לכנסת ואפילו לממשלה. ייתכן שהשתמש בכובע הקסמים מתוך סדרת הספרים "סיפורי איתמר", שכתב הסופר דויד גרוסמן.

בסיפור "איתמר וכובע הקסמים השחור" הוא מגלה כובע של קוסם שמסוגל להפוך כל דבר למשהו אחר, אך אללי - אי אפשר להחזיר אחורה. עם זאת, איתמר מצליח בסופו של דבר להחזיר את אביו, שאותו הפך לדבר אחר, למצבו הקודם.

כנראה גילו לבן גביר את הפטנט איך להחזיר לאחור, כי אחרת לא ניתן להסביר את ההתנהלות העכשווית שלו. אחרי שהצליח לעבור את בג"ץ ואת ועדת הבחירות, שהכשירו את ריצתו; ואחרי שנבחר לכנסת והצטרף לקואליציה עם התואר המפוצץ של השר לביטחון לאומי, שלרשותו עומדים משמר לאומי ופלוגות מג"ב - ניתן היה לחשוב שינצל את הרגע ויוכיח שאכן השתנה.

אחרי הכל, הוא אמר בקולו שכיום הוא לא מסכים עם כל מה שאמר הרב כהנא. משמע - יש לו יכולת להשתנות. הוא גם כועס כשמזכירים את עברו כמורשע בשל שורת פעילויות בצעירותו. לכן לא ברור מדוע החזיר את עצמו לעמדת הילד שכל הזמן אומר - לא ולא. זה שלי, וגם מה ששלך שלי, ואני רוצה עוד ועוד.

נזכור גם שמרגע הקמת הממשלה היה ברור שבשלב כזה או אחר, בן גביר, שלקח על עצמו מטלה כבדה של החזרת הביטחון האישי לרחובות הערים, ינסה להטיל את האשמה על מישהו אחר אם לא יצליח. ניתן היה להניח שינסה לבדל את עצמו מהקואליציה על מנת ללכוד עוד ועוד קולות מן הימין. ההנחה היתה שזה יקרה קרוב יותר לבחירות הבאות.

והנה, עברו קצת יותר מארבעה חודשים מאז הקמת הממשלה, ונראה שאיתמר ממשיך "לטייל על קירות", ובמקום להתמסר לתפקידו בלי טריקים ובלי שטיקים - הוא מתנהג כאילו הבחירות בפתח. ויש מה לעשות. הפשע משתולל, והרציחות במגזר הערבי לא מפסיקות - רק בסוף השבוע האחרון היו שלושה נרצחים. אין ביטחון אישי לאזרחים.

גם על רה"מ בנימין נתניהו מוטלת החובה להנהיג את הרכבת הזאת, שכרגע דוהרת לתהום. במקום לומר לבן גביר שאם הוא רוצה הוא יכול להתפטר - עדיף שישתוק או שבאמת יפטר אותו, כי איום באקדח בלי כדורים לא מעיד על חוכמה פוליטית יתרה. על כך נאמר: "If you want to shoot - shoot, don't talk".

לנתניהו ולבן גביר אין כרגע לאן ללכת, ולא צריך להיות פרשן פוליטי מדופלם כדי לומר זאת. בלי קשר לכתב האישום ולרפורמה המשפטית, שמרחיקים את מפלגות המרכז מנתניהו כמו ממגיפה, אין לנתניהו אלטרנטיבה לבן גביר, ולבן גביר אין ממשלה אחרת שאליה יוכל להצטרף.

אבל לשניהם יש מדינה לנהל וחובה שמוטלת עליהם, כיוון שכשהושבעו לשרים נשבעו לעשות ככל יכולתם לטובת המדינה.

בשבת, כשצפיתי בהכרזתו של המלך צ'ארלס השלישי, בסדר המופתי שהיא התנהלה, ברצינות שבה כולם לקחו את הטקס הדי מיותר הזה במאה ה־21 - תהיתי אם מה שיציל אותנו מעצמנו יהיה אולי החזרת המנדט הבריטי. בדיחה עגומה בהווה עגום לא פחות.