הקרב התודעתי על דוברי הרוסית

בתום המערכה הראשונה של הקרב על העברת הרפורמה המשפטית, אין מנוס מלהודות שהמחנה הלאומי הפסיד עד כה במאבק על התודעה של הציבור הבלתי מעורב, זה שנכנס לתקופה האחרונה ללא דעה ברורה בעד או נגד הרפורמה, ולעיתים כלל ללא ידע כלשהו על אודותיה.

ההפסד הזה צורם במיוחד כשבוחנים את המתרחש בקרב העדה היהודית הגדולה ביותר בישראל - יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר.

לכאורה אמור היה ציבור זה לתמוך בחוקים המרכיבים את הרפורמה המשפטית בחפץ לב. בעימות הערכי שבין עמדות השמאל, שנהנות מדומיננטיות מוחלטת בקרב שופטי העליון והממסד המשפטי, לבין עמדות הימין של רוב היהודים בישראל - השקפת העולם של מרבית דוברי הרוסית בארץ נטועה בימין דווקא. כל עת שהעליון פסק לטובת עוכרי ישראל כשקיבל עתירות של גורמים עוינים, או כשכבל את ידי הממשלה במאבק בטרור או בהסתננות, "הרחוב הרוסי" בישראל סער וגעש.

כמו כן, יוצאי בריה"מ מודרים בעקביות מהממסד המשפטי, וגם ממאחזים נוספים של אליטות השמאל בישראל. אין זה מקרה, למשל, שלמרות חלוֹף יותר מ־50 שנים מתחילת גל העלייה הראשון מבריה"מ, מונה מתוך הציבור הענק הזה רק שופט אחד לעליון. אם נזכור שבמהלך השנים האלה יותר מ־1.5 מיליון איש עלו מהרפובליקות הסובייטיות והפוסט־סובייטיות, יהיה ברור שאין דוגמה מובהקת יותר לתת ייצוג של קהילה מקהילות ישראל בביהמ"ש העליון. תת־הייצוג הזה חורה אף יותר בהשוואה לתחומים אחרים, שבהם ההתקדמות מושפעת בעיקר מכישרון ומהשקעה אישית ולא ממערך הקשרים והנפוטיזם, כמו ענף ההייטק.

אז איך זה ש"הקול הרוסי" אינו בולט בין הקולות המצדדים ברפורמה המשפטית? התשובה לתהייה הזאת צריכה להדיר שינה מעיני כל אנשי המחנה הלאומי: יוצאי בריה"מ בישראל מתרחקים ממפלגות הימין לא משום שדעותיהם נודדות שמאלה, אלא רק בגלל ההתעלמות המתמשכת של הימין מהציבור הזה.

ראו, למשל, את נוכחות הקולות השונים בשיח שמתנהל באמצעי התקשורת בשפה הרוסית בישראל. בשנים האחרונות דוברי הימין כמעט לא מזדמנים אליהם. אמנם גם במרבית אמצעי התקשורת בעברית אין ממש שיח חופשי ופתוח בנושאי הרפורמה המשפטית, בשל התגייסות טוטאלית של הממסד התקשורתי המזוהה עם השמאל להכשלת השינויים במערכת המשפט בכל מחיר, אך בשוק התקשורת בשפה הרוסית המצב שונה - הקולות בעד הרפורמה נעדרים ממנו כי הם לא טורחים להופיע בו מלכתחילה.

כתוצאה מכך, צרכני התקשורת הרוסית - ויש רבים מאוד כאלה - מקבלים תמונה מעוותת לחלוטין. במקום להכיר את מרכיבי הרפורמה ולהבין שאין ביניהם דבר המסכן את הדמוקרטיה בישראל (בדיוק להפך, חוקי הרפורמה דווקא עשויים לקרב אותנו למודלים המשפטיים הנהוגים במדינות דמוקרטיות), רוב דוברי הרוסית הטמיעו את מה שסיפרו להם - שהרפורמה תכפה עליהם בכוח אורח חיים דתי, ושבחסותה עוד מעט לא תהיינה בישראל בחירות. מה הפלא שבמצב דברים זה רובם ישמיעו התנגדות ליישומה?

הימין לא מנהל שום מערך הסברה לישראלים דוברי רוסית, ומזניח לגמרי עבודה לקירוב לבבות בקרב מאות אלפי עולים, שהיו יכולים להרגיש בבית במחנה הלאומי ולהזדהות עם עמדותיו גם בנושאי הרפורמה המשפטית.

ההשלכות עלולות להיות הרות אסון, הן בטווח המיידי והן בהמשך. ככל שעובר הזמן, דוברי הרוסית נשטפים בפרופגנדה מכיוון אחד בלבד - כיוון השמאל - ואט־אט זה משפיע.

כל עוד לא מאוחר, ובוודאי לאור העובדה שהמערכות סביב הרפורמה המשפטית לא תמו, הימין חייב להפנים שלא ניתן להתעלם מציבור גדול כל כך. אם רוצים לנצח בשוק הדעות, צריך להתחיל לדבר, להסביר ולנמק. גם ברוסית.