החיטה צומחת שוב, גם המנדטים

השבוע, אחרי צפייה מייאשת בכמה ממהדורות החדשות, נזכרתי באגדה של ר' נחמן מברסלב, ואני מודה לאתר "זושא" על הנוסח שלה:

פעם אחת אמר המלך לחברו האהוב, המשנה למלך: "כיוון שאני חוזה בכוכבים, אני רואה שכל התבואה הגדלה בשנה זו, מי שיאכל ממנה יהיה משוגע. אם כן, תן לנו עצה מה לעשות".

אמר המשנה למלך כי ראוי שיכינו בשבילם תבואה בנפרד, כדי שלא יצטרכו לאכול מן התבואה החדשה.

ענה לו המלך: "אם נעשה כעצתך, ורק אנחנו לבד לא נהיה משוגעים וכל השאר יהיו משוגעים, הרי שיקרה ההפך - שאנחנו ניחשב למשוגעים.

"על כן, נצטרך גם אנחנו לאכול מן התבואה. אבל כך נעשה - נסמן סימן על מצחנו, שנדע שאנחנו משוגעים. ואם אני אסתכל על מצחך, ואם אתה תסתכל על מצחי - נדע מן הסימן שאנחנו משוגעים".

כולנו אוכלים השנה מתבואה שגורמת לשיגעון, מפני שאנחנו צורכים ומעבדים את המציאות דרך תקשורת מגויסת באופן חסר תקדים, כפי שמעיד היחס למי שמעז לשבור את השורה - אם זו אילה חסון בערוץ 13 ואם זה ד"ר גדי טאוב ב"הארץ".

אז מה הסימן שיזכיר לנו שאנחנו משוגעים ויעזור לנו בכל זאת לשפוט את המציאות? אני אוהב בתקופה כזו להיצמד למספרים, מפני שהם מתארים את המציאות בצורה רציונלית יותר מהפרשנים באולפנים.

לפני שנגיע למספרים המעודדים - סקר המנדטים של ערוץ 12 - ניזכר באירוע שקדם להצגתם: מסיבת העיתונאים של ראשי מפלגות האופוזיציה, שבה זכה "מתווה חצי העם" המאכזב של הרצוג לחיבוק גורף. מסיבת העיתונאים הזו הבהירה למי מבין המוחים מנסה לקרוץ כל אחת מהמפלגות:

אצל עבאס ומיכאלי מדובר בשמאל הרדיקלי, שרוצה שישראל תהיה מדינת כל אזרחיה ותו לא.

ליברמן, האיש בעל המריצה שרוצה "להעמיס את החרדים ולהוביל אותם למזבלה", מייצג את הפחד ממדינת הלכה.

לפיד הוא השמאל הרל"בי, הוא לא מחפש לעצור את הרפורמה אלא להפיל את הממשלה, לכן מבחינתו שלא ייגמר לעולם: או חוקה שלא היתה כאן אף פעם, או המשך הכאוס.

רק גנץ מדבר על פשרה בתנאים מסוימים. גנץ מכוון לשמאל־מרכז המתון, זה שמוכן להגיד ש"צריך לתקן, אבל לא ככה".

ואז הגיע סקר המנדטים, וכמו הסימן על המצח של המלך והמשנה שלו באגדה של רבי נחמן, המספרים שהוצגו אותתו לי שאולי מתחת לכל הררי המלל הקיצוני מתחבא כאן עם שפוי, שיצליח לצאת גם מהמשבר הזה: מיכאלי נמחקה. אפס מנדטים לקו הפוסט־ציוני של מדינת כל־אזרחיה. ליברמן לא זז. אותם שישה מנדטים מוכנים להתייצב מאחוריו ולעזור לו לדחוף את המריצה שלו. השאר כנראה מבינים שהפתרון לשילוב מחויב המציאות של החרדים בפרויקט הציוני יושג בדרך מתוחכמת יותר. לפיד, שבתחילת המחאה נסק, מאבד גובה, ומנדטים שהיו שלו מצד אחד ושל הליכוד מצד שני עוברים לגנץ. המסקנה המתבקשת והמשמחת היא, שמשני צידי המתרס מחנה הפשרה מתחזק. המספרים מדברים. צריך שגם הפוליטיקאים יעשו את זה.