בגרמניה מפחדים ממלחמה

המלחמה באוקראינה כפתה על גרמניה להתעורר מאשליות השלום שלה. אחרי שלושה עשורים של שלום באירופה לאחר נפילת חומת ברלין וקריסת הגוש הקומוניסטי, משתלט על גרמניה מחדש ה"אנגסט" (פחד בגרמנית) מפני מלחמה, קונבנציונלית או גרעינית, עם רוסיה. מחקרים וסקרים שפורסמו לאחרונה מצביעים בוודאות על כך שהחששות בקרב הציבור הגרמני ממעורבות ארצו במלחמה באוקראינה, ומהשלכותיה של המלחמה על רווחתו ועל אורח חייו, התחזקו באופן משמעותי. "מדד הפחדים הגרמני" השנתי, שפורסם בחודש אוקטובר האחרון, העלה כי 42% מהגרמנים חוששים ממעורבות מלחמתית גרמנית. זו עלייה של 26% לעומת המדד הקודם, שפורסם חמישה חודשים לפני פרוץ המלחמה באוקראינה.

בסקר שפרסם המכון הצרפתי "איפסוס", שבדק עמדות של אזרחים ב־28 מדינות בעולם ביחס למלחמה, ושתוצאותיו פורסמו בחודש ינואר, הזדהה רוב מוצק של 57% מהגרמנים עם תמיכה באוקראינה עד שצבא רוסיה ייסוג מכל שטחי אוקראינה, 67% מהגרמנים תומכים בהגבלת יבוא הגז והדלק מרוסיה, גם אם הדבר ישפיע על תנאי החיים שלהם, ו־48% בעד אספקה של מערכות נשק והגנה אווירית לאוקראינה.

עם זאת, 75% מהגרמנים אמרו שארצם צריכה להימנע ממעורבות צבאית בעימות, 43% אמרו שהבעיות של אוקראינה אינן מעניינה של גרמניה ועל ארצם לא להתערב בנעשה שם (עלייה של 11% מתוצאות סקר שנערך מייד לאחר פרוץ המלחמה), ו־56% סבורים שלנוכח המשבר הכלכלי בגרמניה - שבחלקו הוא תוצאה של המלחמה - גרמניה לא יכולה להרשות לעצמה לתמוך כלכלית באוקראינה (עלייה של 9%). ירידה משמעותית של 14% נרשמה בנכונותם של הגרמנים לקלוט פליטים אוקראינים נוספים - רק 66% מהגרמנים תומכים בכך היום, לעומת 81% בבריטניה, 79% בשבדיה, 78% בספרד ו־73% בפולין. גרמניה קלטה מאז פרוץ המלחמה באוקראינה יותר ממיליון פליטים אוקראינים.

המגמה המסתמנת היא שרוב האוכלוסייה בגרמניה תומכת במדיניות ממשלת השמאל־מרכז להעניק סיוע צבאי לאוקראינה בניגוד למדיניות שהיתה נהוגה בגרמניה מאז מלחמת העולם השנייה, מוכנה לשלם יותר על גז, על דלק ועל בנזין בגלל העיצומים על תעשיות האנרגיה הרוסיות, אך בה בעת מתנגדת להענקת אספקה כלכלית לאוקראינה, החשובה מאוד להישרדותה ולשיקומה.

המלחמה באוקראינה הפכה לעניין פוליטי גרמני: שני הקצוות הפוליטיים - מפלגת הימין הריבוני "אלטרנטיבה לגרמניה" ומפלגת השמאל הרדיקלי והקומוניסטי לשעבר "די לינקה" - מאוחדים נגד מדיניות התמיכה של ממשלת שולץ באוקראינה, בעיקר בנוגע להתחמשות הצבאית, הנתפסת כהתגרות ברוסיה והפיכת גרמניה לצד במלחמה. שתי המפלגות, שדוגלות בשמירה על יחסים טובים עם רוסיה, מאשימות את ממשלת גרמניה ואת המערב בחרחור מלחמה, ומתריעות מפני התרחבות מלחמת אוקראינה למלחמת עולם שלישית.

המסר הזה נופל על אוזניים קשובות במגזרי אוכלוסייה גרמניים רבים, שרואים עצמם מחויבים למחנה השלום העולמי - בעיקר בשטחי מזרח גרמניה הקומוניסטית לשעבר, אך לא רק. לו היו נערכות בחירות לבונדסטאג ביום ראשון השבוע, הסקרים צפו התחזקות משמעותית ל"אלטרנטיבה" - עלייה מ־10% בבחירות הקודמות ל־15%-16%, והתחזקות קלה ל"די לינקה", שלא עברה בבחירות הקודמות את אחוז החסימה של 5%, וכעת מקבלת בסקרים 5%-6%.

גם בקרב האקדמיה והתקשורת בגרמניה מתחילים להישמע קולות ברורים, המפקפקים ביכולתו של המערב לאלץ את רוסיה לוותר לחלוטין על שאיפותיה הטריטוריאליות באוקראינה באמצעים צבאיים. הקריאות המגיעות מקייב למערב, להאיץ ולהרחיב את התמיכה הצבאית ולהפסיק לחשוש מעימות עם רוסיה, אינן מבוימות. הן אמיתיות. ככל שהמלחמה נמשכת, כך מידלדלים משאביה של אוקראינה, וגרמניה תידרש להגביר את מעורבותה.