וואו, איזה אבסורד: הדברים שיותר חשוב לתקן עכשיו

הפסקת חברותו של אריה דרעי בממשלה היא עובדה מוגמרת, לאחר שרה"מ נאלץ לפטרו. ביהמ"ש העליון לא חסך במילותיו כשקבע שמינויו לשר נגוע בחוסר סבירות קיצוני, גם משום שהטעה את בית משפט השלום כשהבטיח שהוא פורש מהחיים הציבוריים.

אבל באירוניה מוחלטת, דרעי יכול להישאר חבר כנסת. הוא ח"כ מכוח רצונם של 400 אלף בוחרי ש"ס, ומעצם היותו ח"כ - זכותו גם לעמוד בראשות ועדת הכספים, או בכל ועדה כלכלית אחרת, שמחליטה על מיליארדים. להיות שר במשרד הפנים או במשרד הבריאות - החוק אוסר. חבר כנסת שמחוקק חוקים שמיטיבים עם מגזר כזה או אחר, או שמאשר העברת תקציבים לפה ולשם - את זה החוק מתיר.

תודו שמדובר באבסורד שזועק לשמיים.

אומרת לי פרופ' סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי, שתנאי הכשירות בישראל לחבר כנסת ולשר הם שונים. קל יותר להיות חבר כנסת מאשר שר, לדבריה, מכוח היבחרו לכנסת. מתברר שהמחוקק קבע כי רק מי שהורשע בעבירה פלילית שבצידה קלון, ונשלח למאסר של שלושה חודשים בפועל, לא יכול להיות חבר כנסת במשך שבע שנים.

בעבירה הראשונה שלו, שעליה ישב בכלא, דרעי הורחק מהכנסת למשך שבע שנים. הפעם נפסק לו רק מאסר על תנאי. כזכור, אחד החוקים הראשונים, אם לא הראשון, שהעבירה הקואליציה הנוכחית קבע שאין דין מאסר על תנאי כמאסר בפועל, ולכן במאסר על תנאי אין קלון. ולכן דרעי יכול להיות חבר כנסת מן המניין, וכאמור - לדרוש, וגם לקבל, את ועדת הכספים או החוץ והביטחון. העומדים בראשות הוועדות יתבקשו להתחשב. אולי אפילו יקבלו אחד מתיקי דרעי בתמורה.

הפער הזה מפריע לרבים. לא כולם מבינים איך דרעי יכול להיות חבר כנסת - ולא להיות שר. אבל שישאלו את עצמם איך יכול להיות ראש ממשלה שנאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים.

הכל כאן השתגע לגמרי. וזה מביא אותי גם לנושא שכר הבכירים. האבסורד שראש ממשלה משתכר כמחצית משכר הרמטכ"ל, שעליו הוא למעשה מפקד, זועק לשמיים. הוא משתכר גם כמחצית משכר נשיא בית המשפט העליון. להווי ידוע שעם כל הכבוד לנשיאי העליון, ועם כל האחריות שמונחת על כתפי הרמטכ"ל, אין התפקיד מתקרב לעומק האחריות שמוטלת על כתפיו של ראש ממשלה.

מאז ומעולם סברתי ששכרו של ראש ממשלה אמור להיות הגבוה מבין כל נושאי המשרות הציבוריות. הוא אמור לנהל את ענייני המדינה כשהוא חף מכל צורך ושיקול כלכלי. שלא יקבל מתנות ושלא יזדקק לנדבות מנדבנים. שכרו צריך להיות גבוה, הכי גבוה. אבל מעבר לזה - אין לשלם לו כלום. כמו בארה"ב, שם הנשיא משתכר שכר נאה, ומכספו הוא קונה מזון לו ולבני ביתו. גחמות קולינריות של בני המשפחה מסופקות רק מהכסף האישי. כך יש לעשות גם כאן.

במדרג מתחתיו, נשיא העליון והרמטכ"ל ונגיד בנק ישראל צריכים להשתכר היטב, ולהיות גם הם משוחררים מכל לחץ. טוב יעשה המחוקק אם במקום להמציא חוקים שייטיבו עם דרעי, או במקום רפורמה מוטרפת שמקוממת את העם, יעשה סדר בשכר וייתן לראש הממשלה את מה שמגיע לו.