הסיפור הזה התרחש בתווך שבין שתי ערים. הנתונים כביכול דומים, החוקים לכאורה זהים, המעשים גם. אבל התוצאה שונה כאילו מדובר בשני יקומים מקבילים.
העיר הראשונה היא חברון, שבה לפני שבועות ספורים לוחם מחטיבת גבעתי, שהיה נתון לפרובוקציה ולהתגרות, איבד לרגע את הראש ופצח במונולוג פוליטי אל מול המתגרים. התמונות שודרו שוב ושוב בערוצי הטלויזיה, הלוחם זכה לגידופים וקללות, ועל כתפיו הונחו כל החוליים המדומיינים שכביכול מזהמים את החברה הישראלית.
האירוע השני נחשף אתמול והתרחש בבסיס החמים והנעים של דובר צה"ל בתל אביב, שם חיילים מהיחידה העלו מתוך המשרד או המגורים הבטוחים והסטריליים אמירות פוליטיות משלהם, וכשלו בדיוק במקום שבו כשל לוחם גבעתי.
"נשמות טובות" דאגו לחשוף את ההתבטאות הפוליטית של הדוברים הצעירים, הדבר זכה לסיקור חלקי לכל היותר, ותגובת הצבא לחטא המשותף היתה גם כן שונה: בעוד הלוחם, שהביע חרטה על מעשיו, נשפט ונשלח לעשרה ימי כליאה, שהומתקו לאחר מכן בכמה ימים - אנשי דובר צה"ל זכו לגזר דין מקל הרבה יותר, ושלושה מהם רותקו לבסיסם לשישה ימים. הלוחם התייצב לספירת בוקר, הדוברים זכו להמשיך ולהסתובב חופשי.
הלוחם נאלץ לעמוד בתנאי המחבוש ולהסתפק בתזונת הכלא, הדוברים אולי התחבטו מה יזמינו באמצעות וולט לארוחת צהריים. הלוחם איבד בעקבות המשפט שנערך לו חלק מהזכויות שהרוויח בשירות קשה ושוחק, הדוברים ישתחררו ללא נזק, מכה קלה בכנף.
אפילו יחס הרמטכ"ל עצמו היה שונה: בעקבות האירוע בחברון, שחרר רא"ל כוכבי איגרת ובה פירט כמה הדברים פוגעים בצה"ל. האירוע התל־אביבי גרר התקפות מצד ימין על חיילי דובר צה"ל והשתלחויות מיותרות ומכוערות בדובר צה"ל עצמו, רן כוכב.
הרמטכ"ל הזדעק וטען שכל פגיעה בקצין צה"ל היא כרסום בעוצמת הצבא. רא"ל כוכבי לא ראה צורך להגן כך על הלוחם, ודאי שלא גיבה אותו ולא הבהיר שאף אם כשל הוא ראוי להגנה ולהבנה, בוודאי לאור החומרה של מעשיו שהתבטאו בדיבורים בלבד.
הפער בין חברון ותל אביב מקומם, ומעלה תחושה כי אמירות פוליטיות נחשבות פסולות ביחס ישיר לתוכנן. הלוחם כשל באמירות פוליטיות לצד ימין וזכה למידת הדין; אנשי דובר צה"ל שכשלו לצד שמאל טופלו במידת החסד, ביד מלטפת, תחת חיפוי אווירי של הרמטכ"ל בעצמו. שיקולים כמו כישלון בזמן פעילות מבצעית, בתגובה לפרובוקציות שהיו אמורות לעמוד לזכות הלוחם, כלל לא הובאו בחשבון והפכו לכלי נגדו.
אנשי יחידת דובר צה"ל כלל לא הזדקקו לטיעונים מקילים, הם מוגנים: משרתים במקום הנכון עם חיילים שהגיעו מהמקום הנכון, חושבים בצורה הנכונה ועירבו פוליטיקה מהצד הנכון. בין חברון לתל אביב לא סופר הסיפור של מה מותר ומה אסור אלא למי מותר ולמי אסור, מי יזכה להגנה ולהקטנה של מעשיו ומי ישמש שעיר לעזאזל. צבא המקושרים והצודקים וצבא השקופים והחשודים.
זהו כשל פיקודי וציבורי שנמתח מלשכת הרמטכ"ל עד הטוראי בבסיס הטירונים, זו רוח המפקד - והיא ההתבטאות הפוליטית החמורה מכולן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו