לא למדתי איגרוף ומעולם לא התנסיתי בהיאבקות, אך בכניסתי לרכב מדי בוקר אני הופך בעל כורחי למשתתף בזירה.
כדי לצלוח בשלום את 300 הקילומטרים שאני נוהג בכל יום, מביתי בחיפה למשרד בירושלים ובחזרה, אני נזקק לרמות דריכות גבוהות, וגם למנה מכובדת מהתכונה הזו שאנו הישראלים כה נזהרים שלא תדבק בנו: פראייריות.
כן, אני פראייר גאה. כזה שרוצה לחזור הביתה בחתיכה אחת ועם צמיגים מלאי אוויר.
ברבים מאיתנו מתקיים פיצול אישיות מושלם: הישראלי היפה יעזור בחיוך לאזרחית ותיקה בסופר שמתקשה לדחוף את עגלת הקניות לקופה, ואותו ישראלי יסנן קללה עסיסית כלפי אזרח ותיק שמתקשה להיכנס עם הרכב לחניה בניסיון הראשון. כל מי שצפו בתיעוד התקיפה בנתיבי איילון, הבחינו ששבריר שנייה הפריד בין המכה האגרסיבית והאלימה לבין הגשת העזרה לנפגע, שניהם על ידי אותו אדם.
מדהים לראות כיצד השהייה בקופסת פח על גלגלים גורמת לנו לשחרר כל רסן אנושי וסביר, ולהשתלח בחופשיות בכל מי שמרשה לעצמו לנהוג בשלושה קמ"ש פחות מאיתנו, או חלילה לא האיץ מייד כשמופיע אור צהוב ברמזור. ברגע אחד הפכנו ממדינה עם שיעורי התנדבות ועזרה לזולת כה גבוהים, למדינה שבה בכל יום מתרחשים, כך לפי הנתונים, כשלושה אירועי אלימות בכבישים.
לד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, שמתקיימים ברבים מאיתנו, יש זירת היאבקות נוספת: הרשתות החברתיות. בדמיון כמעט מלא למתרחש בכביש, אנשים נורמטיביים מרשים לעצמם להתבטא ברשת בצורה בוטה כלפי מי שחולקים עליהם בסוגיה כלשהי, אזוטרית ככל שתהיה. לגיבורי המקלדת ולגיבורי הכביש מכנה משותף: קוצר רוח והיעדר שליטה וריסון, תחת מעטה אנונימיות. כשלא רואים אותנו מבעד לשמשת הרכב או מאחורי הסמארטפון, אנחנו מרשים לעצמנו יותר - להיות פחות בני אדם.
מפכ"ל המשטרה מינה צוות עבודה מכל קשת השיטור: חקירות, סיור ותנועה. גם אני, כמנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אקח בו חלק. האלימות ברשת זולגת באופן ברור לכביש וגובה קורבנות בנפש. האלימות הזו משפיעה על אקלים הבטיחות בדרכים, והופכת כל נסיעה תמימה לאירוע עם פוטנציאל התלקחות, ועקיפה מסוכנת לתאונה חזיתית. מחקרים הוכיחו קשר ישיר בין בריונות כביש לתאונות דרכים, ואני מאמין שברמה המדינתית הפתרונות דומים: תוספת שיטור בכבישים, הגברת אכיפה, החמרת ענישה, ואיתם הגברת ההרתעה.
את הצעדים שהמדינה חייבת לקדם, נקדם בנחישות. אולם מי שתולים את יהבם בכך שטיפול משטרתי בתופעת האלימות בכבישים יביא לקיצה, עלול להתאכזב. מיצוי הדין עם קומץ עבריינים יטפל בעיקר בסימפטומים ולא במחולל. במקביל לצעדי אכיפה וענישה, עלינו להוביל שינוי, כחברה אזרחית השואפת להיות מתוקנת. בסבלנות, בסובלנות ובמנה גדושה של פראייריות. לאחרונה עודכן המסר הוותיק: "בכביש אל תהיה צודק, תהיה חכם". בפנייה אל הנהג הישראלי: אז יגידו שאתה פראייר, פשוט תגיע בשלום הביתה.
ד"ר ארז קיטה הוא מנכ"ל הרלב"ד
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו