על דמוקרטיה וביטחון אישי

איני יודע אם הפרסומים על שינוי סמכויות השר לבט"פ על המשטרה יתממשו. ארדן סיפר לי כי בהיותו שר הבט"פ תבע מביבי את שינוי פקודת המשטרה, וזו לא שונתה, אך חשוב להציג את המשמעויות לציבור מראש.

אכיפה פוליטית היא פגיעה אנושה בליבה הדמוקרטית של ישראל ובלגיטימציה של השיטור. דא עקא, השנים האחרונות שכנעו אותי שהציבור עייף מדיון בדמוקרטיה. אין חמור יותר מהשארת המשטרה יותר משנתיים ללא מפכ"ל, ובכל זאת לא נערכה הפגנה אחת בעניין. היו כמה "משוגעים" כמוני שדיברו בעניין בבמות מקצועיות ומעט בתקשורת. לא שמעתי קול זעקה ולא התרשמתי שיש לחץ ציבורי אמיתי, גם לא כאשר פוליטיקאים "ספסרו" במינוי כמטבע למשא ומתן פוליטי.

זאת ועוד, מפגשיי עם מחנכים, מפקחים ואפילו מורים לאזרחות חשפו בורות עצומה בהתייחס לשאלה למי כפוף המפכ"ל. התשובות היו מביכות. הרוב המכריע לא ידע להבחין בין הכפיפות של הרמטכ"ל לשר הביטחון ושל ראשי השב"כ והמוסד לראש הממשלה, לבין עצמאותו של המפכ"ל (הכפוף לדין מרגע שמונה).

גם בזמן חציית הגבולות בהמשך על ידי השר אוחנה, כשאכף מינויים בתוך המשטרה - כולל כאלה שלא עמדו בסטנדרטים מקצועיים - השתררה דממה. כעת, כאשר השר המיועד מספר לנו בגאווה על "מצעד" של קצינים העולים אליו לרגל, הוא בעצם מדווח לנו על הנזק העמוק שכבר נעשה במשטרה בשנים אלה.

לאדישות הציבור יש הסבר. סיפרו לנו שהבעיה המרכזית היא הביטחון האישי, ושכדי לטפל בה נדרשת "משילות". המשילות? תלויה כמובן ביכולתם של נבחרי הציבור לשלוט ב"פקידים".

מה שלא סיפרו לנו הוא כיצד ביטחוננו האישי והלאומי נפגע, דווקא בשל הפגיעה בעצמאות המשטרה. לא סיפרו לנו מה קרה לנתוני הפשיעה מאז; לא סיפרו לנו כי ממשלת נתניהו, כדי להשיג "משילות", סיכמה את תקציב 2019 כבר בראשית 2018, וכדי לממנו קיצצה מאות מיליונים(!) של תוכנית העמקת השיטור בחברה הערבית, כשזו בשיא התעצמותה. בכך לא רק שפרמה את תקציב 2018, אלא גם מחקה באחת את החלטת הממשלה לתוכנית שש־שנתית בשנים הקרובות. לא סיפרו לנו על צמצום השוטרים בתחנות ובנקודות שכבר נבנו ברשויות הערביות, על החרבת המערך הטכנולוגי של המשטרה ועוד.

אירועי "שומר החומות" היו תוצאה ישירה של הזנחה זו. בזכות עבודת המשטרה הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית הוצא מחוץ לחוק והוחלש דרמטית, בדגש על השפעתו על ירושלים ועל הר הבית. ההזנחה הניחה לו להרים ראש ולחזק את שיתוף הפעולה שלו עם ארגוני הפשיעה.

שיטור אינו ידע ישראלי צרוף. שיטור בחברה משוסעת ורווית מיעוטים גם הוא אינו תורה ישראלית. מקווה שהשר הבא יקרב לשולחנו מומחים מתחום הקרימינולוגיה ויגלה ששיטור מחייב חיבור הדוק למושאי השיטור, דווקא כאשר מדובר במיעוטים. כל גישה אחרת תעמיק את הפגיעה בביטחון האישי, מה שיסלים את הצעדים וחוזר חלילה... אם הביטחון האישי חשוב, חבל שנגלה זאת רק על סף כאוס.