הקמפיינרים מוכנים ליומיים של מלחמה

היומיים הקרובים הם השיא של כל קמפיינר, והם מעניינים במיוחד מכמה סיבות: הראשונה היא היעדר הסקרים הציבוריים. לראשי המפלגות מגיעים רק הסקרים הפנימיים, והציבור לא יוכל לדעת אם מתרחשות תנודות דרמטיות. הסיבה השנייה היא שהיום וביום הבחירות, קבוצת ההצבעה הגדולה "מתלבטים" מגבשת את הצבעתה. אלה קולות שמשנים בצורה דרמטית את תוצאות הבחירות לעומת הסקרים האחרונים.

ניקח למשל את בחירות 2021. בסקר האחרון של קמיל פוקס, קיבל שר הביטחון בני גנץ ארבעה מנדטים בלבד. אף אחד לא צפה את הסחף שהביא את ראש הממשלה החליפי להכפלת המנדטים שלו. תקווה חדשה, למשל, קיבלה באותו סקר עשרה מנדטים, ואת הבריחה ממנה ראינו רק בתוצאות האמת. זאת מבלי לדבר על מערכות הבחירות הקודמות, שהעניקו עמדת פריצה למפלגה כמו הימין החדש.

הבחירות הנוכחיות הן מעניינות במיוחד בהקשר הזה, מכיוון שארבע מפלגות מאותו מחנה נמצאות כולן על סף אחוז החסימה. העבודה, מרצ, חד"ש־תע"ל ורע"מ - לכולן בכל הסקרים יש ארבעה עד שישה מנדטים. ביומיים האלה המפלגות צפויות לצאת בקריאת געוואלד אדירה, ובכך לייצר סיטואציה חריגה ביותר בהקשר לסקרים האחרונים: באופן מגוחך ואולי לא אינטואיטיבי, המפלגות שהביאו את התוצאה הרעה ביותר באותם סקרים יוכלו לזנק ביום הבחירות, כי המצביעים יבואו להציל אותן. בדיוק מהסיבה הזאת, העבודה - המפלגה שקיבלה באופן קבוע את התוצאות הטובות ביותר בסקרים - נמצא בבעיה הקשה ביותר בהקשר הזה.

האסטרטגים של מפלגת השמאל הולכים על החבל הדק בין ייאוש מצביעי המפלגה לבין המרצתם להצלתה מאימת אחוז החסימה. אם יצליחו במשחק העדין הזה - יש להם את ההזדמנות להפוך את המפלגה לגדולה ביותר בקרב המרובע הזה.

דבר נוסף שעלול לקרות ביומיים הגורליים הוא "שתייה", בראשות שתי מפלגות - המחנה הממלכתי והציונות הדתית. שני ראשי הגושים, לפיד ונתניהו, חומדים קולות ממפלגות קטנות. נתניהו התחיל את המשתה מוקדם מהמצופה.

הסקרים האחרונים, וההצהרות של הליכוד ושל הציונות הדתית, מעידים שנתניהו לא מרוצה מהקמפיין הזה ומרגיש שבמערכת הבחירות הזאת הוא לא מצליח לעמוד במשימה. במקביל, לפיד סימן את גנץ מתחילת הקמפיין והצליח לעצור את האפשרות של מרוץ תלת־ראשי. מרגע שהצליח לנטרל את זה - הוא פועל להקטין אותו כמה שיותר.

ההזדמנויות של הקמפיינים ביומיים האלה הן אדירות, אבל זה בדיוק הזמן שבו קמפיין יכול לקרוס - כפי שקרסה זהות של פייגלין ב־2019. הכל מתנקז לשני הימים האלה. חודשים של מתח ועבודה מסביב לשעון, ובסוף - 48 שעות, זה הכל.