טור זה מיועד למצביעי הימין הרך, הימין הממלכתי, הימין־מרכז. אלה שמרגישים שאין להם בית, או שהבית רעוע ולא מוצאים למה להצביע. רגע לפני בחירות, אני רוצה שנדבר על המדרון החלקלק. השבוע העלתה ח"כ עאידה תומא־סלימאן פוסט הלל למחבלי "גוב האריות" שחוסלו בשכם. "שכם נפרדה היום מהשאהידים שלנו, העם הפלשתיני שלנו נפרד מהשאהידים שלנו. ככל שהכיבוש הגביר את פשעיו - כך ההתנגדות עלתה". תומא־סלימאן, חברת מפלגת חד"ש מבית הרשימה המשותפת, קיבלה גיבוי חד־משמעי מחברי מפלגתה, חה"כ איימן עודה ועופר כסיף.
יום לאחר מכן אמרה ח"כ מיכל רוזין ממרצ שהאמירה של תומא־סלימאן "מזעזעת", אך הוסיפה כי "ישיבה עם תומא־סלימאן זה פחות נורא מישיבה עם הציונות הדתית". למרות הזעזוע מדבריה של רוזין, יש להעריך את הכנות, שמפזרת את הערפל הפוליטי במעט. יו"ר מפלגתה, זהבה גלאון, מבהירה בכל ראיון אפשרי שכל מה שחשוב כרגע זה "רק לא ביבי", ולבטח לא יהיה לה בדל של ייסורי מצפון לשבת עם חברי הרשימה המשותפת. גם השרה מרב מיכאלי וגם ראש הממשלה לפיד לא טרחו בכלל להגיב לפרסום הזה של תומא־סלימאן. השבוע גם נפגש לפיד עם יותר מ־30 ראשי רשויות מהחברה הערבית, והוא לא ניסה לשכנע אותם להצביע ליש עתיד - הוא פשוט ניסה לשכנע אותם להצביע. למי הם יצביעו? בין השאר לתומא־סלימאן, לעודה ולאחמד טיבי, שרק לפני שבוע קרא לחרם בינלאומי על ישראל.
זה מה שנקרא "גוש השינוי", מזה הוא בנוי ואלה מרכיביו. אך יש מרכיב נוסף, והוא המחנה הממלכתי. גנץ אמנם מיהר לגנות את תומא־סלימאן, אך כשהוא שולל את נתניהו - אין שום תסריט שבו הוא לא יזדקק לאצבעותיה בכנסת.
אזרחי ישראל עייפים מבחירות. הגימיקים נגמרו, הסרטונים מאוסים, הסיסמאות מנומנמות. אני חשה במגמה סביבי, של אנשי ימין רך שרוצים להצביע למחנה הממלכתי כי הם מצאו שם פנינה (באמת, פנינה) בשם חילי טרופר. טרופר הוא איש משכמו ומעלה, ואין לי מילה רעה לכתוב עליו. אך טרופר מגיע עם מטען חורג, שהמשקל שלו עולה בהרבה על זה של טרופר עצמו: הוא מגיע עם ראש מפלגתו בני גנץ, האיש שהנהיג בשנה האחרונה מדיניות אוסלואית טהורה ומסוכנת. באותה "ממשלת שינוי" הוא אפשר השתוללות של בנייה ערבית בלתי חוקית לצד חנק בלתי פרופורציונלי כלפי כל אוהל או פחון יהודי, והוא חידש את החיבוק הישראלי לאבו מאזן ולרשות הפלשתינית, שמצידם הקצינו יותר.
כל אלה הם שותפים לעתיד של קואליציית "רק לא ביבי". ולצערי, ככה מתחלקת היום הפוליטיקה הישראלית. במצב כזה חשוב לשוב ולהדגיש את המדרון החלקלק: כשאתם מצביעים חילי טרופר, אתם מצביעים למרב מיכאלי שרת הפנים ולזהבה גלאון שרת החינוך, כולם בחסות הסתמכות על הרשימה המשותפת ועל תומא־סלימאן תומכת המחבלים. כן, זה כל כך פשוט, המדרון החלקלק הזה. עכשיו, תבחרו. זה בידיים שלכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו