הגיבורים אשר על המשמר: תודה, לוחמות המעברים של המשטרה הצבאית

התמונות המתעדות את פיגוע הירי במחסום שועפאט, שבו נפלה סמלת נועה לזר ז"ל כשעמדה על משמרתה, הן תמונות קשות, ולמען האמת הכואבת לא היה צורך בתיעוד.

אירוע שבו כוח ישראלי חמוש ומצויד נפגע מאש מחבל היוצא ללא פגע, ומותיר אחריו הרוג ופצוע באורח אנוש, הוא תקלה מבצעית חמורה, כישלון חמור שמחירו קטלני, כזה שמטבע הדברים קריטי שייחקר וגם יביא לפעולה או לצעדים כנגד האחראים, כדי שקטסטרופה כזו לא תחזור על עצמה.

מדובר בדברים כמעט מובנים מאליהם שנאמרו מאז הפיגוע, אך לצידם ישנם דברים מובנים מאליהם נוספים שחייבים להיאמר גם לנוכח התוצאות הקשות.

יש לשוב ולהזכיר כי הלוחמים שאיישו את מחסום שועפאט עמדו בו כחלק משגרה שוטפת ושוחקת, באופן שבו רק מי שביצע משימות מהסוג הזה יכול להבין. למרבה הטרגדיה, השגרה הזו מייצרת באופן אנושי וטבעי סיטואציות של חוסר תשומת לב וירידת מתח, וגם נקודות תורפה שכיחות ומוכרות, שלצערנו גובות לעיתים "מס שגרה", ומביאות לתוצאות איומות כמו נפילתה של סמלת לזר.

עוד פרט כאילו מובן מאליו, אך כזה שלעיתים נשכח מאיתנו, הוא שלוחמינו ולוחמותינו מבצעים משימות דומות סביב השעון, בכל ימות, שבועות וחודשי השנה, כדי לשמור עלינו. זו אינה קלישאה, אלא מציאות סיזיפית הדורשת מהלוחם או הלוחמת דרישות כמעט בלתי אפשריות. בחום הכבד, בגשם השוטף ובליאות של הצהריים, חיילים ,שוטרי מג"ב ושוטרי המשטרה הצבאית עולים למשמרת במסירות ובדרך המקצועית ביותר שהם מסוגלים ללכת בה, לרוב מבלי לזכות בכבוד או בתהילה.

נועה לזר היתה חלק מגדוד המעברים של המשטרה הצבאית, המאופיין בריבוי נשים. אין להן את ההילה של לוחמי היחידות המיוחדות וסיפורי מורשת קרב אפופי גבורה, הן עוסקות במלאכה האפורה ביותר שניתן להעלות על הדעת בתנאים קשים, עם משקל כבד מטאפורית ופיזית המוטל על כתפיהן.

זוהי מציאות יומיומית כמעט שקופה עבור רובנו, כביכול מובנת מאליה. יחידת המעברים, אנשי מג"ב וצה"ל "מבלים" שעות ארוכות בבידוק חוזר ונשנה של אלפי רכבים, בני אדם ומטען שרובו תמים אך חלקו זדוני.

להצליח לדוג את מי שכוונתו רעה תוך שמירה על כוננות וחדות במשמרות - אלה משימות מהקשות המוטלות על אנשי מערכת הביטחון, והן לא נגמרות אף פעם.

הם "הדוד הגיבור" וגם הגיבורה אשר על המשמרת, גם אם לא שרים עליהם שירים; מגן בלתי נראה וחסר פנים שמקריב את השגרה שלו ולעיתים את בריאותו, ומוסר את חייו כשי כדי לאפשר שגרה נוחה ונעימה בתחומי מדינת ישראל.

תחקיר הפיגוע בשועפאט בעיצומו, נהלים ודאי יחודדו, פקודות יועברו, לקחים יופקו, והלוחמים במעברים ומשני צידיהם ימשיכו במקביל בעבודה השוחקת והלא מתגמלת שלהם.

חשוב להכיר בכך ולהזכיר זאת יותר. התרגלנו לראות זאת כדבר מובן מאליו וברור כשמש, אבל זה ממש לא.