זֶה הַזְּמַן לְאַתְחֵל אֶת הַשֶּׁקֶט בְּיַחַד, לְחוּד.
לְסַנֵּן רְעָשִׁים, וְלִבְרוֹר מֵהַשֶּׁפַע פִּיּוּט.
זוֹ הַעֵת לְנִיקּוּי חֲדָרִים, חֲדָרָיו שֶׁל הַלֵּב
וְגִיזּוּם עֲרוּגוֹת הַנְּשָׁמָה כְּדֵי שֶׁשּׁוּב תְּלַבְלֵב.
זֶהוּ זְמַן מְיוּחָד שֶׁאוֹצֵר בְּנַפְשׁוֹ הַשְׁרָאָה
לִבְחִירָה בֵּין מוּאָר לְנוֹצֵץ, וּבֵין טוֹב לִפְשָׁרָה.
עֵת שָׁלוֹם עִם אוֹיְבִים יְשָׁנִים, הַשּׁוֹכְנִים גַּם בִּפְנִים
זְמַן הִרְהוּר בָּעוּבְדָּה שֶׁהַזְּמַן בְּעַצְמוֹ הוּא זְמַנִּי.
זְמַן שֶׁל חֶסֶד לִמְצוֹא בִּמְבוֹךְְ הַמַּרְאוֹת גַּם חֶמְלָה
וְלִרְאוֹת שֶׁיֵּשׁ אוֹר אֱנוֹשִׁי גַּם בְּתוֹךְ אֲפֵלָה.
זְמַן לִבְרוֹא מְצִיאוּת חֲדָשָׁה, בְּהֶבְזֵק מַחְשָׁבָה
ולִמְחוֹל לָאָדָם וְלַחְתּוֹם עַל הָאַהֲבָה
זֶהוּ זְמַן כִּיפּוּרִים שֶׁעוֹטֵף יַחַד אֶת הַקְּטָבִים
וּבַשֶּׁקֶט הַזֶּה מְנַשֶּׁבֶת שִׁירַת עֲשָׂבִים.
זוֹ הָעֵת לְצַלֵּם אֶת הַנֶּפֶשׁ עַל רֶקַע שָׁקוּף
לְהַצְמִיחַ סְלִיחוֹת כִּכְנָפַיִם וּלְרֶגַע לָעוּף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו