על "צמצום הסכסוך" ומכבסת מילים

על "צמצום הסכסוך" כבר שמעתם? המונח החדש הזה, מונח מייצר מדיניות, הוא הבייבי החדש של הפוליטיקאים מהשמאל ומהמרכז. מונח נקי, אין בו פינוי יישובים שמצטלם רע, אין בו הצהרות על מזרח תיכון חדש, ואפילו המדינה הפלשתינית מוסתרת היטב. לכולם נוח עם צמצום הסכסוך, כי סכסוך זה דבר שלילי וצמצומו - מבורך.

כן, אבל. כדאי לפרק את "צמצום הסכסוך" שכולם התאהבו בו, כדי לפזר את מסך העשן שהוא מנסה לייצר כלפי הציבור. "בדברים שלא מסכנים את הביטחון שלנו ולא מפריעים לנו, אני חושב שצריך לפעול לצמצום הסכסוך", אמר גדעון סער, השותף החדש של שר הביטחון העוין ביותר להתיישבות שהיה פה מזה שנים. "יצרנו פרדיגמה מדינית חדשה של צמצום הסכסוך, שלא מדברת על הקמת מדינה פלשתינית", אמר גנץ, וגם השותף החדש איזנקוט הדגיש: "איך מצמצמים לאורך זמן מתוך הבנה שהסדר קבע הוא לא בתקופה הקרובה". הכיוון, אם כך, ברור, ואת הכיוון מובילים חסידי שתי המדינות שטרם התעוררו מהחלום, ושותפים להם מי שפעם היו אנשי ימין מובהקים.

אף אחד לא רוצה לפרט מהי אותה פרדיגמה, אבל בשטח עושים גם עושים. כשגנץ ואיזנקוט אומרים צמצום סכסוך, הם מתכוונים למדינה פלשתינית, פשוט לא מחר בבוקר. הם מסמאים את עיני הציבור כדי שברבות הימים מדינה פלשתינית לא תהיה בחירה אלא עובדה קיימת. בשנתו האחרונה כשר ביטחון, התווה גנץ מדיניות שמאל שלא היתה פה שנים רבות. אפשר ורצוי לבקר את נתניהו על הזנחת שטחי C, אבל אצל גנץ זה היה על סטרואידים. הרשות הפלשתינית העלתה הילוך בהשתלטות ובכיבוש אדמות המולדת ביהודה ושומרון, והמינהל האזרחי תחת גנץ פשוט נותן לרש"פ לעשות כרצונה. במו ידינו אנחנו מאפשרים לרשות הפלשתינית לבנות טבעות חנק סביב היישובים היהודיים. למה? כי מצמצמים את הסכסוך. במקביל, רודף גנץ את ההתיישבות בכל מחיר. קורבנותיו של גנץ הם לא רק אנשי חומש, אלא גם נערים שבנו פרגולה בחצר ביתם בגוש עציון.

על כל פחון חדש שבונים יהודים ביו"ש, שולח גנץ עשרות חיילי מג"ב שיהרסו, כאילו מדובר בפצצות מתקתקות, והכל - בשם "צמצום הסכסוך". במקביל, אבו מאזן עובר אצל גנץ טיפול ושימור בצמר גפן. הוא מקבל כבוד מלכים שכבר שנים לא זכה לו, מבקר בביתו של שר הביטחון, והאחרון עולה אליו לרגל לרמאללה. גורמים רבי דרג בישראל מתחננים לרשות הפלשתינית לחזק את מנגנוני הביטחון שלה, בעוד חברי המנגנונים הורגים את חיילינו. כי "חיזוק הרשות" הפך להיות חלק מצמצום הסכסוך. בשם צמצום הסכסוך נותנים לרש"פ לעשות מה שהיא רוצה - הפקרות מוחלטת - תוך שאנחנו מזרימים לה מיליוני שקלים. זו הפרדיגמה.

מדיניות צמצום הסכסוך שוכנת בדרך אוסלו פינת ההתנתקות. גם מייצרים פרטנר פיקטיבי, וגם מבצעים צעדים חד־צדדיים. בלי פרסי נובל והסכמים נוצצים, צמצום הסכסוך לא אומר יום יבוא, הוא פשוט מביא את היום - של מדינה פלשתינית.