שיטת הממשל כאן חולה

ההצעה של המרכז בדבר הקמת ממשלה על ידי ראש המפלגה הגדולה, לצד ביטול חלק ממנגנוני הפיזור האוטומטיים של הכנסת, יחזקו את הרשות המחוקקת ואת נציגי הציבור, ובכך יתרמו לדמוקרטיה

קלפי בבחירות, צילום: לירון מולדובן

במאמרו "מי מסכן את הדמוקרטיה?" במדור זה אתמול, טען אבי בראלי כי ההצעות של המרכז להעצמת האזרח והמכון הישראלי לדמוקרטיה לשינויים בשיטה נועדו "להפקיע מהאזרחים את הכוח הפוליטי המהותי שלהם בפוליטיקה של נציגים". ישראל מצויה במשבר חוקתי־שלטוני עמוק. על הצורך בתיקון השיטה מסכימים כולם, על מהות התיקונים הנדרשים יש ויכוח. כל דיון על הצעות ורפורמות בשיטה צריך להתבסס על עובדות ועל בחינה מעמיקה של יתרונות וחסרונות.

עיקר קצפו של פרופ' בראלי יוצא כנגד ההצעה, שלפיה ראש המפלגה הגדולה ביותר, בתנאי שהשיג 40 מנדטים, יהיה ראש הממשלה לאחר הבחירות ללא צורך בהצבעת אמון של הכנסת. נטען כי בכך תחוסן הממשלה ותשלוט מבלי שיהיה לה רוב בכנסת.

טענותיו של פרופ' בראלי אינן נכונות בכל הנוגע להצעות של המרכז להעצמת האזרח:

ראשית, בניגוד למשתמע ממאמרו של בראלי, יש מדינות לא מעטות שבהן לא נדרשת הצבעת אמון בעת הקמת הממשלה בדומה להצעה של המרכז להצעת האזרח, כגון: אוסטריה, פינלנד, הולנד, בריטניה, נורבגיה.

שנית, הטענה של בראלי שבדרך זו תשלוט ממשלה שאין לה רוב בכנסת - אינה נכונה, וזאת משום שבכל שלב רוב של חברי הכנסת (61) יכולים להצביע אי־אמון בממשלה ולהקים ממשלה חדשה.

שלישית, בראלי אינו עורך הבחנה ראויה בין הכנסת לבין הממשלה, והוא חוטא באחת הבעיות הקשות של שיטת המשטר הישראלית: התכת רשויות בין הכנסת לממשלה. עצם הקמת הממשלה על ידי ראש המפלגה הגדולה ביותר אינה מעניקה כמובן לממשלה זו את היכולת להעביר חוקים ללא רוב בכנסת.

ככל שאכן הקואליציה תורכב ממיעוט חברי כנסת, תהא הממשלה חייבת לגייס רוב באמצעות קואליציות "אלכסון" אד הוק לחוקים מסוימים או הסכמות עם מפלגות על "תמיכה מבחוץ". בכך תצא הדמוקרטיה הישראלית נשכרת בהעצמת כוחה של הרשות המחוקקת, בניגוד גמור לטענות של בראלי.

התרבות השלטונית הישראלית חייבת להפסיק להירתע מהמושג של "ממשלת מיעוט". מדובר בדפוס שכיח בדמוקרטיות פרלמנטריות. ד"ר אסף שפירא מציין כי "מאז מלחמת העולם השנייה כשליש מהממשלות שקמו בדמוקרטיות האירופיות היו ממשלות מיעוט". מובן שממשלת מיעוט חייבת רוב בכנסת כדי להעביר חוקים, וכאמור ניתן לעשות כן על ידי בניית הסכמות אד הוק או "תמיכה מבחוץ".

רביעית, בראלי מתעלם מכך שההצעה בדבר הרכבת הממשלה על ידי ראש המפלגה הגדולה היא תמריץ לחזרה לשתי מפלגות גדולות, ומרב הסיכויים שאחרי הבחירות יצליח ראש המפלגה הגדולה להקים קואליציה בתמיכת רוב חברי הכנסת, תוך מניעת "סחטנות" של מפלגות קטנות.

על כן, ההצעה של המרכז בדבר הקמת ממשלה על ידי ראש המפלגה הגדולה, לצד ביטול חלק ממנגנוני הפיזור האוטומטיים של הכנסת, יחזקו את הרשות המחוקקת ואת נציגי הציבור, ובכך יתרמו לדמוקרטיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר