מי במייצגים? הפריפריה סופרת מלאי

כוחם של יותר ממחצית הישראלים - שמרוויחים פחות מ־6,500 שקלים לחודש, חלש ביחס לגודל • הגדלת הכח תיווצר מתוך הואקום, ותוביל סדר יום ציבורי ופוליטי חדש

ירוחם, צילום: דודו גרינשפן

"נבטל את הפריפריה" - זו ההבטחה שהסתובב איתה בנימין נתניהו, בימיו כראש ממשלה, בוועידות הנגב והגליל. גם הממשלה הנוכחית העלתה על ראש שמחתה, בהסכם הקואליציוני, את הפריפריות וקבעה ש"הצדדים מסכימים כי הממשלה תפעל לפיתוח הפריפריה הגיאוגרפית בישראל ולהעצמת התנאים הכלכליים המאפשרים השתלבות ומעורבות אזרחית". הממשלה אף התחייבה לקדם בניית שני בתי חולים נוספים, בנגב ובגליל. ממש ימות המשיח.

כולם מדברים על הפריפריות, אבל לא שמים אותנו בסדר העדיפויות המתאים. ערב הגשת הרשימות לכנסת ה־25 אפשר להתחיל לראות את המגמות. בסיעת יש עתיד, המובילה כיום את הקואליציה, יש שלוש חברות כנסת מהפריפריות: ענבר בזק ונירה שפק - שהודיעו שתיהן שלא יתמודדו בבחירות הקרובות, ויסמין סאקס־פרידמן. בקרב תשעת השרים וסגני השרים יש אחד: שר הרווחה מאיר כהן מדימונה. ומה בליכוד, הטוענת לכתר? מקרב 30 חברי הכנסת הנוכחיים, ארבעה מתגוררים בפריפריה הגיאוגרפית: אורלי לוי־אבקסיס, טלי פלוסקוב, מיקי זוהר ושלמה קרעי. כשהולכים למפלגות הבינוניות על פי הסקרים, אפשר לראות שגם במחנה הממלכתי וגם בציונות הדתית־עוצמה יהודית יש מועמד אחד בעשירייה מהפריפריה הגיאוגרפית־חברתית: מיכאל ביטון ואלמוג כהן.

ומה לגבי הדגלים שנושאות המפלגות השונות? שמענו על "משחקי הכס" הקואליציוניים, עם מי יישבו ועם מי לא. רק ביבי ורק לא ביבי. שמענו על יוקר המחיה, על המאבק בגרעין האיראני, ואפילו פה ושם על חוק הלאום וחוק ההתנתקות.

תוכנית מקיפה לצמצום העוני? מענה לפערים ההולכים ומתרחבים בבריאות, בחינוך, ברווחה ובתעסוקה? לא.

"צדיקה" אחת בסדום: ש"ס. כמו תמיד הם מצטיינים בקמפיין שנוגע במצוקות האמיתיות, הפעם בנושא ביטחון תזונתי הקריטי לכחמישית מהמשפחות בישראל. הם שכחו לציין שהם ישבו כמעט בכל הממשלות ב־30 השנים האחרונות ועשו מעט מאוד כדי לתקן את המצב הזה לעומק.

גם מפלגות השוליים שמנסות לשאת דגל כלכלי - "חופש כלכלי" של אביר קארה, "צעירים בוערים" של הדר מוכתר ו"המפלגה הכלכלית" של ירון זליכה - מדברות בעיקר על הסרת מכסים וסיוע לעסקים ועל צעירים מהמעמד הבינוני ומעלה.

זה חשוב, אבל בהחלט לא הפתרון למי שחיים בחושך. ובכל מקרה, הן לא מצליחות להתרומם מעל אחוז החסימה.

הזירה הפוליטית היא זירת כוח, וכוחם של יותר ממחצית הישראלים - שמרוויחים פחות מ־6,500 שקלים לחודש, או שלא מסוגלים להשתכר כלל - חלש ביחס לגודל. הגדלת הכח תיווצר מתוך הואקום, ותוביל סדר יום ציבורי ופוליטי חדש, אם המערכת הפוליטית לא תיענה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר