צמרת צה"ל התכנסה היום בגלילות כדי לסכם את חודש המלחמה המטכ"לי, ובמסגרתו מבצע "עלות השחר" בעזה. התוצאות ידועות: ישראל הצליחה לפגוע קשות בג'יהאד האסלאמי ולחסל את ראשיו מבלי שחמאס הצטרף ללחימה ומבלי שאף ישראלי נהרג בקו המגע או בעורף.
התחקירים גם מצביעים על כך שישראל הצליחה, שוב, לפגוע כמעט אך ורק בפעילי טרור בעזה, ונמנעה ככל הניתן מפגיעה בחפים מפשע (או בהגדרה הצבאית המכובסת: "בלתי מעורבים"). זה עניין בעל חשיבות לא רק לצרכי לגיטימציה בינלאומית, אלא בעיקר לטובת המצפון: בעוד ארגוני הטרור פועלים במכוון כדי להרוג ולפגוע באזרחים ישראלים בעורף, ישראל עושה הכל כדי להרוג רק את מי שפועלים נגדה.
העניין הזה מקבל משנה תוקף על רקע התחקיר שהושלם אתמול בעניין מותה של עיתונאית אל ג'זירה שירין אבו עאקלה. צה"ל הודה ביושר שלמרות שאין לו יכולת לקבוע זאת בוודאות, הסבירות מצביעה על כך שהעיתונאית נפגעה מאש ישראלית. הדבר נסמך על ממצאים בליסטיים ופורנזיים, כמו גם על ניתוח זירת הפעילות ותחקור מקיף של הלוחמים שהשתתפו בה.
ספק אם יש צבאות רבים שהיו נוהגים בכזאת שקיפות באירוע כה טעון, ובידיעה שהדבר יביא על ישראל ועל צה"ל צונאמי של ביקורת בינלאומית ודרישות לחרמות ועונשים מסוגים שונים. ועדיין, ההחלטה לעשות זאת היתה נכונה, ולא רק משום ההתחייבות שניתנה לממשל בוושינגטון לבצע תחקיר מקיף ולפרסמו (אבו עאקלה היתה אזרחית אמריקנית), בעצם הפרסום היזום בידלה את עצמה ישראל, שוב, מאויביה והבהירה שתפעל בניקיון כפיים גם כאשר התוצאות הן לרעתה.
אבל אחריות להריגת העיתונאית אין פירושה אשמה, כפי שהצביעה בצדק הפרקליטה הצבאית הראשית, אלוף יפעת תומר-ירושלמי. בנסיבות הקרב קורות תקלות מצערות, שאם הן אינן כרוכות ברשלנות אין סיבה שיובילו לחקירה ולמשפט פלילי. צריך לקוות שוושינגטון תסתפק בתחקיר שנעשה ולא תדרוש גם צעדים פליליים, אבל במקרה הזה – בשונה ממקרים דומים בעבר שבהם פעלו חיילים בניגוד לפקודות ולהוראות והועמדו לדין – יש לישראל כל סיבה להתעקש: אם לא תעשה זאת, היא תפקיר את חייליה, שנשלחים על ידה מדי לילה לפעולות מסכנות ומצילות חיים.
תיעוד פלסטיני לירי חסר הבחנה של חמושים פלסטינים בזירת האירוע דובר צה"ל
אבו עאקלה נהרגה כששהתה לצד חמושים בג'נין שירו לעבר כוחות צה"ל שפעלו למעצר מבוקשים. צה"ל חייב כמובן להקפיד להימנע מפגיעה בעיתונאים בכל דרך אפשרית, אבל גם על עיתונאים חלה חובת זהירות, ובוודאי שהם אינם יכולים לשמש מחסה לפעילי טרור. אסור ללמוד מכך שאבו עאקלה אשמה במותה, אבל המהירות שבה גורמים שונים – בהם ישראליים – מיהרו להפוך את צה"ל ואת חייליו לפושעי מלחמה היא לא פחות ממדהימה: ישראל אינה חפה מטעויות, אבל בשונה מאויביה היא עושה הכל כדי להימנע מהן, ואם הן קורות – מודה בהן.
זה בידול חשוב על רקע ההסלמה שמתרחשת בשבועות האחרונים בשטחים. כמעט כל כניסה של צה"ל למעצרים בשטח הפלשתיני נתקלת באש, ובמקביל נרשמה עליה בהיקף הפיגועים וניסיונות הפיגוע. יש לכך לא מעט הסברים, מרפיסות הרשות הפלשתינית ומנגנוני הביטחון שלה, דרך התסיסה הנמשכת ברשתות החברתיות ועד להגברת הלחץ הצבאי מצד ישראל. ההערכה היא שהמגמה הזאת תימשך גם בתקופה הקרובה ואולי אף תחריף לקראת חגי תשרי על רקע הפעילות הצפויה בירושלים ובהר הבית. לאור זאת, טוב עושה ישראל שהיא מקפידה על שקיפות בפעילותה.
טעויות קרו ועוד יקרו, אבל זאת הדרך היחידה שתאפשר לה להמשיך ולפעול בנחישות ובניקיון כפיים גם בעתיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו