האירוניה ומשמעותה: החטא הכפול שבמינוי מזוז

ביום שאחרי הפיגוע הקשה בירושלים, ממשלת ישראל מינתה את מני מזוז - השופט שהתנגד בצורה הנחרצת ביותר להריסת בתי מחבלים - לאחד התפקידים הבכירים ביותר במדינה: יו"ר הוועדה למינוי בכירים. אם, כפי שטוענים שרים בכירים, מינויו של מזוז קודם כדי לאפשר את מינויו הנחוץ והדרוש של רמטכ"ל - מדוע למנות אדם שבתפקידיו פגע בביטחון ישראל?

לא ברור אם שרי הממשלה שהצביעו בעד מינויו של מזוז לתפקיד, זוכרים שעשר עתירות הונחו לפני מני מזוז בשבתו כשופט בג''ץ בענייני הריסת בתי מחבלים, ובהם: בית המחבל שרצח בדקירות סכין את הרב נחמיה לביא ואת החייל אהרן בנט ז"ל באוקטובר 2015; בית המחבל שרצח בפיגוע ירי בכניסה ליישוב הר אדר את סמ"ר סולומון גברייה, את יוסף עותמאן בן 25 תושב אבו גוש ולוחם מג"ב לשעבר, ואת אור אריש מאבטח תושב הר אדר בספטמבר 2017.

מזוז גם פסק, בדעת מיעוט, לקבל את העתירה שלא להרוס את בית המחבל שמואשם בגרימת מותו בכוונה של סמ"ר עמית בן-יגאל ז"ל במאי 2020. בדיון בנושא הריסת בית המחבל שרצח את הרב שי אוחיון ז"ל ביוני 2020, אמר השופט מזוז כי "פגיעה מודעת ומכוונת בחפים מפשע, וכל שכן פגיעה קשה בזכויותיהם החוקתיות, וזאת אך 'למען יראו וייראו' מבצעי עבירה אחרים פוטנציאליים, היא מעשה שאינו עולה על הדעת בשום הקשר אחר". הלכה למעשה, לו היה הדבר נתון בידי מזוז, היה מבטל לחלוטין את הריסת בתי המחבלים כמדיניות הרתעה.

זאת, למרות העובדה שכל הרמטכ"לים מהשנים האחרונות סוברים אחרת ממזוז, המומחה מטעם עצמו להרתעה. כך, למשל, אמר הרמטכ"ל גדי איזנקוט: ''הריסת בתים היא כלי הרתעה אפקטיבי מאוד". גם בני גנץ תמך כרמטכ"ל בהריסת בתי מחבלים, וכך גם ראשי השב''כ לשעבר אבי דיכטר ויורם כהן.

בפיגוע שבוצע במוצאי השבת האחרונה ניכרת חשיבות יתרה להרתעה, שכן המחבל הסגיר עצמו מהר מאוד לידי הרשויות, ולדברי גורם ביטחוני הדבר אירע לאחר שהמחבל "הרגיש את הלחץ על סביבתו הקרובה".

אין לגיטימי ממנו

על פי דו"ח של הארגון הפוסט-ציוני "המוקד להגנת הפרט", שהוצג בוועדת החוץ והביטחון ב-2018, רק 30 אחוזים מבתי מחבלים שיועדו להריסה, נהרסו. אבל הבעיה הגדולה יותר היא לא רק שחלק מהעתירות מתקבלות. הבעיה היא הקרקס שנוצר בעקבות הסחבת המשפטית של בג''ץ בנושא. קרובי משפחת התוקף-רוצח הופכים לקורבן, מגיעים בהמוניהם לבית המשפט, ולעיתים רבות קרובי משפחות של הקורבן הופכים לאלו שמוצגים כאגרסיביים, ודווקא הם צריכים להסביר את עמדתם.

ממשלת ישראל קיבלה החלטה מנוגדת למציאות ולהיגיון, החלטה שבהכרח תפגע בהרתעה. אין ספק שמזוז, אשר התמחה באקטיביזם שיפוטי, יעביר את מדיניותו זו גם בנושא מינוי בכירים. התנגדותו להרתעה באמצעות הריסת בתי מחבלים היתה צריכה לשמש רמזור אדום בוהק.

בפועל, החלטה זו קורעת את המסיכה מאלו שניסו להסביר לנו שהממשלה לא תקבל החלטות שיפגעו בביטחון הלאומי. ההפך הוא הנכון. האירוניה שבמינוי מזוז - המתנגד הסדרתי להריסת בתי מחבלים - כדי למנות רמטכ"ל שידאג להרתעה ולביטחון, לא נעצרת כאן.

מזוז, שהתמנה לתפקידו במהלך ממשלת מעבר, ראה מינויים כגון אלו בצורה אחרת לגמרי בשעה שכיהן כשופט בעליון. רבים זוכרים את המקלות שתקע מזוז בגלגלים לשר המשפטים, אמיר אוחנה, במינוי ממלא מקום לפרקליט המדינה. לא מינוי קבוע - ממלא מקום! אותו מזוז אף מנע מינוי של מנכ"ל למשרד המשפטים.

כל מינוי בממשלת מעבר, כך נראה לדידו, אינו לגיטימי. חוץ ממינויו שלו לכהונה בת שמונה שנים, לאחד התפקידים הבכירים בישראל.

מתן פלג הוא יו"ר תנועת "אם תרצו"