לאחרונה פורחים "פסטיבלי שמרנות": אירועים המארחים אנשי ימין, אינטלקטואלים־רפובליקנים אמריקנים וישראלים שהיו אנשי שמאל אדוקים בעברם, ברובם מעולם התקשורת או התרבות, שהפכו תומכי נתניהו (אני מתקשה לחשוב על אחד מהם שלא). מדובר באירועים המתיימרים להיות "נותני הטון" למחנה הימין: לעצב סדר יום ולארח את נציגיו ואת המעוניינים להפוך נבחריו. צודקים הטוענים שיש בהם לא מעט מהאמריקניזציה. היוצא מהם עשוי לחוש כי כרגע פסע החוצה מכנסייה בחגורת התנ"ך האמריקנית, שבה הובהר לו כי הסיבה שישראל לא מרתיעה את חמאס היא כי צה"ל ידידותי ללהט"בים, וכיצד זה אלוהים יאפשר ל"צבא שאינו טהור" להביס את אויביו.
רק ש"מלחמת התרבות" שאירועים אלה מקדמים היא חלק מפרדוקס. חלק מסוכני שיח השמרנות שהם מארחים רצים כעת בפריימריז בליכוד, ולא מעטים מהם, כפי שאני ועמיתיי מנטרים בקפידה, ממש מתחרים אלה באלה. אחדים מדגישים מסרים כמו: "החזרת הריבונות"; "מתחילים לשלוט"; "די לאוזלת היד של ישראל"; "משילות עכשיו"; וכל זאת תוך התאבקות (בפקידים, במשפטנים או במקרה של דני דנון - בערבים). המסרים משתלבים היטב בשיח המתקרא על ידיהם רק בטעות "שמרנות" (חרדה עצומה מהפוסט־מודרניזם לצד לגיטימציה מעונבת משהו - גם היא קיימת שם, יש להודות - לבטא באופן "אקדמי" דעות חשוכות). את מי הדבר משרת? את אותה תנועה ואת העומד בראשה, שיש לו כל המוטיבציה שעל סדר היום תידון סוגיית השמרנות אך לא סוגיית המדיניות.
שכן, כל אותם מקרים שבגינם אכן ראוי לחוש תשוקה להחליף ממשלה (ולקדם משילות) התקיימו על ידי ממשלת הליכוד (ואף תחת ממשל אמריקני שמרן שכמותו ישראל טרם חוותה, לרבות שגריר אמריקני לישראל - שקשה לדמיין ימני חם ממנו בין המתנחלים). תחת ממשלה זו לא הופגנה ריבונות בדרום, והנגב הפך לארץ כנופיות; תחת ממשלה זו לא יושמה הרתעה ביטחונית, ושומר החומות נוהל רק באמצעות הפגזה בלתי אפקטיבית אווירית; הקטסטרופות שמתאר מבקר המדינה על תפקוד המשטרה במהלך שומר החומות - שרק הן ראויות לעוד ועדת חקירה (אזרחים שמתחננים שמישהו ישיב להם בתחנות המשטרה) - גם עליהן אמונה ממשלת הליכוד; וכן - גם ההאשמות על הגילויים המצמררים החדשים על שב"ס נתרחשו בתקופת אותה ממשלה "חובבת משילות".
אך כמה נפלא: בזכות שיח השמרנות - אפשר לדבר רק על זהות. לא מילה אחת על מדיניות. ומי יחזיר את המשילות? ומתי יוחזרו השליטה והריבונות? כאשר מי שכל האובדן הזה התרחש בניהולו - ישוב להגה השלטון. שיח השמרנות החדש - אכן ראוי שינותח בשלל הקשרים פילוסופיים־מדיניים. אך בכל מה שקשור לבחירות - מדובר בתעמולה שתפקידה להסוות. את האופן שבו אקדמאים שיווקו קונספציות פוליטיות המציאו בשמאל. "הממלכתיות" נועדה לייצב את מפא"י ליד הגה השלטון, גם כאשר התנהגויותיה של מפא"י היו, בלשון המעטה, בלתי ממלכתיות בעליל. נראה כי "שמרנות" נועדה לעשות כך לתנועת הליכוד, גם כאשר בינה לבין שמרנות יש פער בלתי רגיל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו