התנגדתי למדינה פלשתינית - לא לריבונות

בשבוע שעבר ("ישראל השבוע", 22.07.22) טען אמנון לורד שבלתי נתפס שדווקא אני, "החקלאי מהבקעה", התנגדתי להחלת הריבונות הישראלית על שטחי יו"ש וצפון הבקעה, תוך שאני דוחה, לדבריו, את ההזדמנות ההיסטורית לייסד גבולות בני הגנה למדינת ישראל.

מדובר בתיאור שאינו מדויק, בלשון המעטה. מאז ראשית ההתיישבות הישראלית בבקעת הירדן ובשטחי יהודה ושומרון, אנחנו מייחלים ופועלים ללא הפסקה להחלת הריבונות הישראלית על חבלי מולדת יקרים אלו. אני אישית אומר, אמרתי, פעלתי ואפעל כל עוד אוכל, כדי שהריבונות תוחל. זאת ועוד, כיוון שבנימין נתניהו רק אמר ולא עשה, עזבתי את ביתי הפוליטי, את תנועת הליכוד.

אני זוכר היטב את האופוריה וההתרגשות שאחזו בנו לפני הצגת התוכנית של הנשיא טראמפ, ואת ההרגשה שהריבונות שפיללנו לה שנים נמצאת מעבר לפינה, הושט היד וגע בה. הרגשה אמיתית של פעמי משיח, לא פחות. אך אליה וקוץ בה: כשהייתי בוושינגטון בימים שלפני הצגת התוכנית, הבנתי את מה שרבים מחבריי בימין סירבו להבין ולראות: שהמשמעות האמיתית של התוכנית היא הקמת מדינת טרור פלשתינית על 70% משטחי יו"ש וגם על 10% משטחי מדינת ישראל בנגב ובאזור פתחת ערד. כשגיליתי זאת, נזעקתי. כמי שההתיישבות היהודית בבקעת הירדן היא מפעל חייו, כמי שההתיישבות ביו"ש יקרה וקרובה לליבו, כמי שהבין שהעתיד והביטחון של ישראל והעם היהודי בסכנה קיומית, סירבתי לתמוך בתוכנית. בצעד של אחריות לאומית אמרתי שאם מחיר החלת הריבונות הוא הקמת מדינת טרור פלשתינית בלב הארץ, אז תודה, אבל כרגע לא תודה. הודעתי שעל הריבונות לעולם לא אוותר, אבל לא במחיר בלתי אחראי.

דיוויד פרידמן, שהיה אז שגריר ארה"ב בישראל, אמר כי קבלת תוכנית טראמפ על ידי נתניהו היא הפעם הראשונה שבה ממשלה ישראלית משרטטת את גבולותיה העתידיים של המדינה הפלשתינית. כמו כן, בראיון שהעניק עבדאללה מלך ירדן לטלוויזיה הצרפתית כמה ימים לפני הצגת התוכנית, הוא אמר כי הוא מסתכל על חצי הכוס המלא של התוכנית, שהוא כאמור הקמת מדינה פלשתינית. מדינת טרור פלשתינית שמתוחמת בגבול של כ־850 ק"מ, יותר מסך כל הגבולות של מדינת ישראל כיום. אני גאה שהתנגדתי נחרצות לכך שמחיר החלת הריבונות יהיה הקמת מדינת טרור פלשתינית שתהווה סכנה ביטחונית חמורה לכל הערים בשפלת החוף ול־16 מובלעות של יישובים ישראליים שהיו אמורים, לפי תוכנית טראמפ, להישאר בשטחי המדינה הפלשתינית.

לא אשקר, זה לא היה קל. רבים מחבריי אמרו לי אז שצריך לנהוג כמו דוד בן־גוריון בזמנו, שתמך בתוכנית החלוקה ולקח את מה שנתנו לו. אמרתי להם אז ואני חוזר גם היום: כשעל הפרק עומדת האפשרות של הקמת מדינה פלשתינית, זה לא הזמן לשחק במשחקי סימולציות. עמדתי על העקרונות הביטחוניים שחשובים לכולנו גם במחיר ויתור זמני על הריבונות בבקעת הירדן. לצערי, יש כאלו בימין שעדיין מוכנים לקבל ריבונות בתמורה להקמת מדינת טרור פלשתינית.