כתבנו במכה: הפרובוקציה היא המסר

בחלומות הגרועים ביותר לא היה ניתן לדמיין שיחסי ישראל-סעודיה יספגו חבלה מדינית הזויה כל כך. עורך חדשות החוץ של רשת 13, גיל תמרי, שהוא ממש לא כתב צעיר וצר אופקים, החליט על דעת עצמו לחדור למכה בניגוד מוחלט לחוק המקומי ולדת האסלאם, האוסרים על בני דתות אחרות להיכנס לעיר.

כצפוי, הרשתות החברתיות בעולם הערבי סוערות. ההאשטאג "יהודי במקום האסור" תפס תאוצה, וגולשים ממרוקו דרך סעודיה ועד פקיסטן נדהמו מגודל החוצפה.

רבים ממתנגדי הנורמליזציה עם ישראל בממלכה מנצלים את הזדמנות הפז שנפלה בידם כדי לסנוט ביורש העצר מוחמד בן סלמאן, שלפי הערכות דווקא תומך בכינון יחסים רשמיים עם ישראל. ניתן להעריך שכעת הנסיך נושם לרווחה על ההחלטה שלא להתקדם ביחסים עם ישראל לספירה הפומבית בתקופה הנוכחית ו"להאט את הקצב", כפי שהסתמן מהפסגה שבה השתתף נשיא ארה"ב ג'ו בג'דה.

מדי פעם עולה אצל אנשי תקשורת בישראל הטענה שעליית יהודים להר הבית עלולה לעורר זעם בעולם המוסלמי ולסבך את ישראל מבחינה מדינית וביטחונית. ובכן, מתחם מסגד אל-אקצא הוא רק המקום השלישי בקדושתו לאסלאם, ומהווה המקום הקדוש ביותר ליהדות. אז מה נאמר עכשיו כשיהודי נכנס לקודש הקודשים של האסלאם?

מכאן שניתן רק לשער את הסכנה שהתעוררה ליהודים ברחבי העולם מצד גורמים אסלאמיסטים רדיקליים, שישאפו אולי לנקום על חילול הקודש. זהו איום ביטחוני שאין להקל בו ראש, אבל כנראה שכשמדובר בערכים מערביים כמו "חופש העיתונות", סכנה ביטחונית היא כבר לא דבר שיש להתחשב בו.

מבחינה מדינית, הכתב הבכיר, שכבר הספיק להתנצל על מעשיו, לקח סיכון שייעצר וייכנס לכלא הסעודי. תקרית דיפלומטית כזו הייתה עלולה להכניס את היחסים בין ישראל וסעודיה לסחרור בתקופת ממשלת מעבר. כולנו זוכרים את נעמה יששכר, שנתפסה עם סמים בתיקה ונכנסה לכלא ברוסיה באפריל 2019.

במשך חודשים ארוכים ישבה הצעירה הישראלית במעצר עד ששוחררה בינואר 2020 לאחר משא ומתן ממושך עם הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין. במקרה שהכתב הבכיר, שנושא גם אזרחות אמריקנית, היה נעצר – הוא היה הופך מיד לקלף מיקוח בידי יורש העצר מוחמד בן סלמאן מול ישראל וארה"ב. מה המחיר שהיינו משלמים כדי לראות אותו חוזר הביתה בריא ושלם?

מעבר לאיום הביטחוני ולתקרית הדיפלומטית, חשוב להתייחס לסוגיה האתית והמוסרית. בחוסר אחריות משווע, תמרי סיכן את המלווה שלו בכניסה למאסר ממושך (במקרה הטוב, יש לציין). אזרח סעודי שבתמימותו חשב שמדובר בכלל בנוצרי וייחל לכך שיתאסלם. לא רק שקר מעורב כאן, אלא ניצול של תושב מקומי.

לגבי הטענה שמדובר בהישג עיתונאי: כשמכה תועדה כבר באינספור כלי תקשורת בעולם ומצולמת 24/7, מותר לתהות גם מדוע בחדשות 13 לא שלחו כתב מוסלמי אם המשימה חשובה כל כך. לכן נדמה שהסיפור הוא איננו התיעוד המיוחד מ"העיר האסורה" – אלא עצם הפרובוקציה שבחדירת כתב יהודי לקודש הקודשים של האסלאם.

אל תטעו: כשקברניטי ערוץ 13 רואים את הסערה ואת הזעם ברשתות החברתיות – וקיים ספק אם הם מכים על חטא. להיפך, יותר סביר שהם פותחים את השמפניות מפני ש"עשו רעש" ו"עלו לסדר היום". אפשר לדמיין רק מה הכתבה הבאה שאליה ישלחו את הכתב האמיץ. אולי בשבוע הבא הוא יעשן נרגילה במקדש סיקי בהודו או יגנוב את המצנפת של האפיפיור בוותיקן.

נקודה אחרונה: החדירה למכה היא עדות לתופעה שלא מספיק מדברים עליה בתקשורת הישראלית. עיתונאים ותיקים ובכירים שבזים לדת באשר היא דת. חלקם גם מנותקים כליל מהמסורת היהודית. משכך, הם מתקשים להבין מה החשיבות של מקומות קדושים ליהודים, למוסלמים או לבני דתות אחרות. זה לא נתפס אצלם.

בשבילם הכותל המערבי הוא סתם קיר (ולכן לראש הממשלה אין לכאורה מה לבקר בו עם כניסתו למשרה הרמה), הר הבית הוא עוד איזו גבעה, והכעבה? היא מקסימום אבן חן שחורה ודי גדולה, ש... מלא אנשים מסתובבים סביבה, מסיבה כלשהי. לא ברור.