פתרון הדיור זה כאן

אני זוכרת שנסעתי את כל הדרך מהיישוב הקטן בשומרון לעיר הגדולה תל אביב לראות את ההפגנות על מחירי הדיור בקיץ 2011. הייתי בת 17.

זכורים לא רק המוני המפגינים אלא גם ההתעניינות התקשורתית הרחבה. לא היה כלי תקשורת שלא סיקר את האירוע מדי יום. היום, לעומת זאת, גם המפגינים וגם התקשורת לא נוכחים. ההפגנה נשארה נחלתם של עשרות בודדות של אנשים. רבים מבינים שאי אפשר להצדיק את ההתעקשות לחיות במרכז של המרכז ועוד לקבל את הדירה במחיר מפתח. אי אפשר להסביר את הטרוניות על מחירי הדיור בתל אביב בעוד בנתב״ג תורי ענק של ישראלים שמעדיפים להשקיע את כספם בחופשות בחוץ לארץ.

היום כבר ברור, הפתרון הוא לא בתל אביב, ואנשים לא ממהרים לתמוך במי שלא מוכן לקבל זאת.

אבל אז, לפני 11 שנים, הלכתי עם חבריי לתנועת הנוער בית״ר בשדרות רוטשילד בין האוהלים, וליבי יצא אל אותם אנשים שאין ביכולתם לשלם שכר דירה. כבר אז הבנתי שזה לא עד כדי כך פשוט - חלקם יכולים לשלם שכר דירה, פשוט לא בשדרות רוטשילד, ואולי, רחמנא ליצלן, מחוץ לתל אביב - אבל טוב, נו. תוך כדי השיטוט בין האוהלים ושלטי המחאה, אחד האנשים בקבוצה שלי התחיל לשיר שיר פשוט, רק ארבע מילים שהכילו כל כך הרבה משמעות והיגיון. יש פתרון - יהודה ושומרון.

ביו״ש יש שטחי מדינה רבים שאינם מנוצלים. שטחים שאינם בבעלות פרטית, אך בכל זאת בשם ״הרגישות״ איננו בונים בהם. אלה שטחים שמוגדרים שטחי C, כאלה שלפי הסכם אוסלו שעליו חתמה הרשות הפלשתינית, נמצאים בשליטה מוחלטת של ישראל.

פיתוחם יכול לא רק לחזק את ישראל מבחינה ביטחונית והתיישבותית, אלא להוזיל את הדיור בארץ. זה עניין של כלכלה פשוטה - אם ההיצע יגדל, המחיר יירד. למשל, היישוב שאני מתגוררת בו ממוקם כעשרים דקות נסיעה מכפר סבא. רבים מהאנשים שמוכנים להתגורר במושבי השרון, יסכימו בשמחה לגור במעלה שומרון, כמעט אותו מרחק מהעיר, ויורידו את הביקוש בשרון ובגוש דן.

על מנת לעודד אנשים לצאת מאזורי הביקוש ולעבור ליו״ש ולפריפריה, מדינת ישראל תצטרך להשקיע בשדרוג התחבורה הציבורית הכמעט לא קיימת באזור. תחבורה ציבורית טובה תאפשר לאנשים לא רק לצאת מאזורי הביקוש, אלא להגיע לעבודה בתחבורה ציבורית ולהקל את העומס בכבישים.

הסיבה היחידה הנראית לעין שהפתרון הכל כך ישיר הזה לא יושם עדיין, היא שאנשים עדיין רגילים לראות במתיישבים תושבים ארעיים, כאלה שבניד עפעף אפשר לדון בשלילת זכויותיהם האזרחיות. אבל העם לא קונה את זה יותר. העם הולך ימינה, קשה להתעלם מעובדה זו, ישראלים תומכים בהתיישבות בכל חלקי הארץ, גם אלה שלא מבינים שלא יפונו כל תושבי ההתנחלויות. לא רק כי זה לא צודק, אלא כי זה לא יביא שלום, רק יקרב את הטילים למרכז. 

אין יותר תירוצים וסיבות לא לבנות יותר ביהודה ושומרון. העם מוכן לכך אידיאולוגית והכלכלה צמאה לכך. אין ברירה אחרת.

כמעט אפשר לשמוע את אותו דקלום מ־2011 ועד עכשיו, יש פתרון - יהודה ושומרון.