תחקיר מות שירין: כרוניקת מזימה ידועה מראש

הפלשתינים לא מוותרים בקלות על סיפור טוב שיכול להוציא את ישראל דמונית • אחרי שהסכסוך הפלשתיני איבד הרבה מהעניין שהיה לציבור בעולם בו, מות העיתונאית הפיח בו חיים

שירין אבו עאקלה שנהרגה בג'נין, צילום: רשתות ערביות

לפני כחודשיים נורתה ונהרגה עיתונאית "אל־ג'זירה" שירין אבו עאקלה במחנה הפליטים ג'נין. האשמת ישראל במותה המכוון היתה פבלובית כמעט. מתחקיר צה"ל שפורסם יומיים לאחר התקרית עלה כי יש שני מקורות אפשריים לירי: האחד, שהחמושים הפלשתינים ירו ופגעו בה כשכיוונו לכלי רכב צבאיים; השני, שחייל ירה מתוך ג'יפ לעבר מחבל שעמד ליד העיתונאית ופגע בה בשוגג. כך או כך, התחקיר מניח שהיא נפגעה בטעות. מדוע אין תוצאות מוחלטות וודאיות? מדוע לא נחקרו חיילים שהיו יכולים להיות מעורבים בתקרית? משום שהפלשתינים מחזיקים בקליע שהביא למותה, מסרבים להעביר אותו לחקירה, ומסרבים לחקירה פורנזית משותפת שתוכל להאיר את נסיבות המוות המיותר הזה.

באופן לא מפתיע, בתחקירים האמריקניים והפלשתיניים המציאות נראית אחרת: ה־CNN וה"ניו יורק טיימס" פרסמו תחקירים שבהם רק ישראל מואשמת במותה של עבו עאקלה, בין בשוגג ובין במזיד; הפלשתינים הגדילו לעשות ופרסמו "תחקיר" שלפיו שירין נורתה מאחור כשניסתה לברוח מחיילי צה"ל, שפשוט פתחו באש על עיתונאים, כמו שאנחנו יודעים שצה"ל אוהב לעשות.

אבל לכל אדם עם קצת שכל בקודקוד, ברור שהאינטרס הישראלי הוא הפוך, שהנזק בהרג אבו עאקלה גדול פי כמה מהתועלת שבהשתקתה. מדוע הנושא עולה שוב? כי הפלשתינים לא מוותרים בקלות על סיפור טוב שיכול להוציא את ישראל דמונית. אחרי שהסכסוך הפלשתיני איבד הרבה מהעניין שהיה לציבור בעולם בו, מות העיתונאית הפיח בו חיים. ביקורו הקרב של נשיא ארה"ב העלה את הסיפור שוב, והממשל האמריקני לחץ על הפלשתינים להעביר לו את הקליע, שכביכול הוצא מגופה כדי "להגיע לפריצת דרך בחקירה" ונקבע שלא ברור מי הרג.

יתכן שתהיינה בדיקות נוספות, גם איתן נשתף פעולה, במקום לעמוד ולהגיד בהיגיון ובביטחון שהבדיקה הזאת חסרת משמעות כי היה ניתן במשך הזמן לשבש אותה לחלוטין. זה עשוי להישמע הזוי, אבל זאת אפשרות שפויה לגמרי כשמדובר בפלשתינים: מאות מחבלים נורו ונהרגו מאש כוחותינו. מה הבעיה לקחת קליע כזה, לנקות אותו ולטפטף עליו כמה טיפות דם של העיתונאית? כך יש דנ"א, הערבים יגידו, והעולם יאמין לסיפור שצה"ל העלים את הנשק שירה והרג, וזהו. מש"ל. גם העובדה שמאות כלי נשק צה"ליים גנובים מסתובבים בג'נין לא תשנה דבר.

כמה מילים לסיום: עיתונאי מלחמה הוא גיבור. הוא מספר סיפור חשוב ויודע שבתוך כך גם מסכן את חייו. הוא עלול להיהרג בשוגג משני הצדדים, והוא מביא את זה בחשבון. אנחנו יודעים שלצערנו העצום, צה"ל גם פוגע לעיתים בשוגג בחיילים שלו, ומובן שאיש אינו מאשים אותם ברצח. עם זאת, מאות עיתונאים נהרגו ונהרגים באזורי לחימה בעולם, ואיש לא בודק בליסטית שום קליע. רק אותנו. מה חדש?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר