איזה כיף! עברה רפורמה חדשה על חינוך מיני, ועכשיו בכל בתי הספר יחויבו ללמד מכיתה א' עד י"ב 13-6 שעות שנתיות חינוך מיני תלוי שכבת גיל.
כן כן, קראתם נכון. ההיקף המקסימלי הוא 13 שעות שנתיות. לא חודשיות - שנתיות. ומה זה 13 שעות, בואו, בינינו? כפי שהתגאיתי בעבר: זמן המסך הממוצע שלי וגם של רוב חבריי עומד על כעשר שעות ביום, שבו אני צורכת תוכן באינסטגרם, בטיקטוק ואפילו בטוויטר. אז 13 שעות שנתיות לא ירחיבו לי את האופקים: תהיו בטוחים שמה שצריך לדעת, כבר הופיע לי בפוריו בטיקטוק.
מובן שגם התוכנית המזערית והדלה הזאת לא תעבור ללא ביקורת, וח"כ בצלאל סמוטריץ' צייץ בטוויטר: "גל הטרלול הפרוגרסיבי השוטף את מערכת החינוך הממלכתית יכול להיות שעתו היפה של החינוך הדתי". כאילו אין דתיים בטיקטוק.
אני לא חושבת שכמה שיעורי חינוך בנושא מיניות יעבירו אותי צד או ישנו לי את התודעה. השיעורים אולי יפתחו שיח בחיים האמיתיים, ומי שבאמת ילמד מהם משהו על מגדר יהיה המורה, ולא התלמידים.
קו ישר מחבר בין מי שמפחד לדבר על קדמה מינית לבין מי שחושב ששיח מיני בבית הספר עומד לחדש משהו לנוער של היום.
השיח על מגדר ומיניות מתחיל ברשת, אפילו עוד לפני שהוא מתחיל בשיחת גיל ההתבגרות שיש לרוב הילדים עם הוריהם. למעשה, יותר סביר שילד בן 12 שיושב בשיעור חינוך מיני בבית הספר שלו כבר נחשף לתכנים מסבירים על ידי סרטונים בטיקטוק או ביו־טיוב.
אם כך, מה ההתרגשות? ולמה נזכרו להעביר את הרפורמה דווקא עכשיו, בעידן שבו יש מענה ושיח על נושאים כאלה ברשתות?
טיקטוק ישראל בעצמו השיק סדרת סרטונים על חינוך מיני, שבמסגרתם מיטב הטיקטוקרים לימדו והעבירו באמצעות סרטוני טיקטוק מידע אמין על מין. מידע חשוב במציאות שבה בארה"ב נלקחת מנשים הזכות על גופן. רק אומרת שאם יהיו סנקציות על הפלות גם בישראל, חשוב שנדע לפחות איך להימנע מהיריון.
יש המצקצקים על לימודי החינוך המיני והמגדרי ואומרים "תראו מה בית הספר מכניס", וגם "מה זה לעזאזל לשון פנייה 'אתם/הם'?!", או כאלה האומרים שזאת שטיפת מוח. צר לי לאכזב אתכם, אתם ממש לא בכיוון. אלגוריתם מדויק בטיקטוק אולי עלול לשטוף את המוח, אבל בבית הספר? מי מקשיב בכלל? ועוד בשיעורים בלי ציון בתעודה? אתם לא בכיוון. בשיעורים כאלה כולם כבר מזמן עמוק באינסטגרם, מדפדפים בין סטוריז.
אם זה היה תלוי בי, הייתי בונה שיעור מגדר שיילמד במהלך כל השנה, כולל בחינת בגרות מסודרת.
מגדר הוא ספקטרום. החברה הרגילה אותנו לחשוב במונחים בינאריים: גבר - אישה, סטרייט - גיי, עשיר - עני, לימודים - בית ספר, אשכנזי - מזרחי, שחור - לבן, ועוד רבים.
ויש טווח רחב ביניהם, או כמו שנועה קירל אמרה: "לא הכל שחור לבן, בא לי צהוב". לימודים לא לומדים בהכרח בבית ספר. את כל מה שצריך לדעת על מין כבר למדתי מעמוד הטיקטוק של מיה לנדאו. בואו נצא מצורת החשיבה הבינארית כי הדור שלי, דור ה־z, מאס בה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו