החופש הגדול הזה צריך להיות חשבון נפש רציני של מערכת החינוך החילונית. בתור אישה שהתחנכה במערכת זו 12 שנים, אני יכולה להגיד בביטחון שחלק מבתי הספר ומההורים מ-פ-ח-ד-י-ם, ולא סתם, הם גם קצת מנסים לשכוח מה זה להיות יהודים.
הילדים המסתובבים ברחובות באמצע היום בחסות הסתדרות המורים היו רק הקלקלן, הספוילר. החופש הגדול האמיתי מתחיל עכשיו.
לימוד יהדות בבתי הספר פוחת ופוחת, ובמקומות שמנסים לערער על השחיקה הזו מתעוררות לעיתים קרובות סערות סביב "הדתה". הסערות האלה נובעות מפחד לא מוסבר מהיהדות ומחוסר הבנה בסיסי של מה היא. היהדות היא לא רק דת. היא גם דת. היא בעיקר קבוצה אתנית של אנשים, עַם, עם היסטוריה, שפה, מסורות וחוקים משותפים. יותר מכל, היהדות היא קבוצה של אנשים עם גורל משותף.
החילונים הגמורים שבנו בידיהם את מדינת ישראל - היו יהודים בכל רמ"ח איבריהם. את הצידוק לכינונה מחדש של ריבונות יהודית בארץ ישראל הם שאבו מהיהדות, אבל במשמרת שלנו אנחנו מחנכים דורות שרואים את החילוניות כזרה ליהדות. אם נמשיך בדרך הזו, נגדל פה דורות של ילדים שלא מבינים למה לא אוגנדה, או בגרסה העדכנית, למה לא ברלין.
גם מערכת החינוך הדתית לא חפה מטעויות ערכיות. לצערי, ישנו נושא מרכזי אחד שזוכה להתעלמות מוחלטת ושווה בשתי מערכות החינוך, זו הדתית וזו החילונית - הר הבית.
איננו יכולים לבוא בטענות לחברי כנסת ולאזרחים שמצהירים שהכותל המערבי הוא המקום הקדוש ביהדות. אף פעם לא לימדנו אותם משהו אחר.
הטיולים השנתיים בכל בתי הספר מגיעים לירושלים ומבקרים במקומות חשובים כמו יד ושם והכנסת, אך פוסחים בלי להניד עפעף על האתר החשוב ביותר. נגיד שבתי הספר עדיין לא בשלים לרעיון הביקור בהר - זה עדיין אינו תירוץ מספק לכך שבכל שנותיי כתלמידה לא למדתי מהו הר הבית.
כך גם חבריי שלמדו במערכת החינוך הדתית, אמנם מסיבות שונות. במערכת החילונית היה פחד שאם רק יזכירו שהר הבית הוא המקום הקדוש ביהדות - נהפוך כולנו חלילה לדתיים משיחיים ובטיול השנתי נדרוש לעלות לירושלים לבנות את בית המקדש, ובמערכת החינוך הדתית - מדובר בפחד מרבנים מסוימים האוסרים על עלייה למקום הקדוש. בכל מקרה, התוצאה דומה.
אנחנו הדורות הראשונים זה אלפיים שנה שזוכים לחנך ילדים יהודים במדינה יהודית ריבונית ולקבוע את תוכני הלימוד בה. במקום לנצל זאת, אנחנו נותנים לפחד להשתלט עלינו ומנתקים את הדורות הבאים מעצמם, מהעם היהודי.
לפני התקציבים והשביתות, המשכורות והחופשים, ראוי שנעסוק בסוגיה החשובה באמת - מה תלמידי ישראל לומדים בבתי הספר, או חשוב מכך, מה הם לא לומדים.
מוטב שננצל את החופש הגדול להטמעת ערכים יהודיים־חילוניים במערכת הלימודים החילונית, ובצמצום הניכור והבורות של תלמידי ישראל בנושאים שבמרכז זהותם - ישראל, ירושלים והר הבית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו