לגופה של עניין: על סערת ההפלות בארה"ב

ראינו את זה בא. ההדלפה על כוונותיו של בית המשפט העליון בארה"ב להפוך את פסיקת ״רו נגד ווייד״, והלכה למעשה לאפשר למדינות לאסור הפלות בשטחן, הגיעה כבר לפני חודשיים כמעט - ועדיין, לא האמנו. לא רצינו להאמין. אולי מדובר בתרגיל, אולי יצוץ מהלך שיסייע דווקא למנוע את ביטול הפסיקה ההיסטורית ההיא.

אבל ביום שישי האחרון נפל דבר. להלן תקציר, לטובת מי שפספסו: פסיקת רו נגד ווייד מ־1973 קבעה שלנשים יש זכות לפרטיות, ומתוך כך, להפלות. הזכות מעוגנת בחוקה, ולכן מדינות לא רשאיות לאסור הפלות באופן עצמאי בשטחן. אם נדמה לכם שמדובר בפסיקה ליברלית מי יודע מה, חשוב להסביר שגם רו נגד ווייד עסקה בהפלות רק בשלב מוקדם של ההיריון. לאחר מכן, המדינות כבר יכולות להתערב, להגביל ואף לאסור הפסקה.

מנגד, במדינות שנחשבות רפובליקניות, המחוקקים עשו כל שביכולתם כדי להגביל ולהקשות על הנשים המעוניינות בהפסקת היריון ועל המרכזים לתכנון המשפחה, עד כדי סגירתם: חוקים המתייחסים לנשים כאל יצורים קלי דעת, שיקבלו החלטות מסוג זה כלאחר יד, חוקים המזלזלים לא רק באינטליגנציה של נשים, אלא גם בקשר הביולוגי הבריא שיש בין כל אישה בגירה, צלולה בדעתה, בריאה ומאוזנת, לבין עובר הצומח בבטנה.

עד יום שישי האחרון - שבו הרכב שופטים בעל רוב שמרני החליט להפוך את הפסיקה ובכך נתן אור ירוק לכחצי ממדינות ארה״ב לאסור הפלות לאלתר, גם במקרים של אונס, גילוי עריות, התפתחות לא תקינה של העובר ואפילו אם ישנה סכנה ממשית לחייה של האם.

למען הסר ספק, נשים במדינות הללו לא יפסיקו לבצע הפלות. העשירות יבצעו הפלות בטוחות וחוקיות מחוץ לשטחי המדינה, ואילו נשים עניות, אלה שמראש יש להן פחות אמצעים, השכלה וקשרים להחליט על גורלן, אלה שמראש מופקרות, הן וילדיהן, לאלימות ולעוני - אותן נשים יצטרכו לבחור בין לבצע הפלה לא חוקית, שעלולה לסכן את חייהן, לבין ללדת ילד לא רצוי, שייקרע ממנה בהמשך או שיגדל עם אם שלא היתה מוכנה לטפל בו - נפשית, גופנית או כלכלית.

לכל מי שיטענו שבחוקה האמריקנית לא נאמר דבר וחצי דבר על הפלות, כדאי לזכור שהחוקה נכתבה לפני 235 שנה על ידי ולמען גברים. אפילו הזכות של נשים להצביע נוספה כתיקון רק לפני מאה שנה. בחוקה, אגב, גם לא נאמר דבר וחצי דבר לגבי רכישת נשק אוטומטי בסופר, ודווקא עם זה לשופטים החדשים בבית המשפט העליון האמריקני אין שום בעיה.

לקוראיי הגברים: אתם אולי לא יודעים על כך, אבל רובכם המוחלט מכיר באופן אישי נשים שהפסיקו היריון. מכיוון שבמדינת ישראל אין איסור לבצע הפלות, הן עשו זאת, למרבה המזל, באופן שאינו מסכן את בריאותן. היריון ולידה (שלא לדבר על גידול הילד) גובים מנשים מחירים גבוהים, לא לכולם אתם מודעים, לא את כולם אתם מסוגלים להבין. כאן, לטעמי, הדיון אמור היה להיעצר. אבל משום מה, גם בשנת 2022 גברים ממשיכים לקבל החלטות לגופה של אישה.

בין אם מדובר בבורקה, ב״קול באישה ערווה״, בתחנות רדיו שלא תשמעו בהן נשים כלל או במפלגות שלא מאפשרות לנשים להתמודד לכנסת - תמיד זה צד אחד שמגביל, שמכתיב, שמחזיק בידיו את הכוח לקבל החלטות עבור הצד השני. מכאן נובע גם חוסר הביטחון האישי הבסיסי של מחצית מהאוכלוסייה, ולא, זה אף פעם לא בגלל מה שאת לובשת.

הבן הקטן שלי בן שנה וארבעה חודשים. תודה לאל - הוא בריא, מתוק ורצוי מאוד. כשאני קמה אליו בשלוש לפנות בוקר, כשהוא מתעורר בפעם הרביעית באותו לילה, כשהוא חולה, כשבוקעת לו שן, כשהוא בשום פנים ואופן לא מוכן להפסיק לצרוח, כשאני מתוסכלת, כשאני נשברת, כשאני בוכה מרוב עייפות - אני חושבת לפעמים על הנשים הללו שהופקרו השבוע בארה"ב: אלו שקמות אל ילד שלא רצו בו ואלו שלא מצליחות לקום, ואני מתפללת - רק שלא נחזור אחורה. על קדימה אין כרגע מה לדבר.