אל תתנו להן רובים

הרמטכ"ל החליט להפעיל פיילוט, שבמסגרתו ישולבו בנות בתפקידי לחימה ביחידת החילוץ 669. אחסוך מהקוראים חיפוש בין השורות, ולפני כל התעלולים הרטוריים אשטח כאן את דעתי האישית: לשלוח נשים להילחם בחזית זה צעד בזוי ולא מוסרי, מעשה העומד בניגוד לטבע האדם. להגן, להילחם ולהיות מוכן למסור את החיים עבור המשפחה - זהו תפקידו של הגבר. בעיניי, זה פוסטולט, מעין אקסיומה מוסרית, וככזו היא מגיעה ללא נימוק.

אני הראשון שיעמוד ויריע לבחורה שסיימה מסלול בסיירת מובחרת, אין כאן סתירה. מה יש לומר לגנותו של אדם שבחר באופציה הקשה ושניצח כנגד כל הסיכויים? רק הערכה והתפעלות. שתי בנותיי הפרטיות קרויות על שמן של נשים לוחמות. אלא שקו ברור עובר בין אדם יחיד המתמודד עם גורלו, לבין חברה הקובעת לעצמה קווים מוסריים, או במקרה שלנו - מוחקת אותם.

לשמרנים הנרגנים, שהחלטתו של הרמטכ"ל קלקלה להם את השנ"ץ, אומר: אל חשש.

בנות לא תשתלבנה בתפקידי לוחמה בעתיד הנראה לעין. הריטואל קבוע: מוקמת ועדת בדיקה צבאית, הוועדה מתנגדת לשילוב בנות בתפקידי לחימה, והשילוב נגנז. כעבור זמן מה מוגש בעניין בג"ץ כנגד צה"ל, בית המשפט מעמיד את הצבא בדום מתוח ומורה לו לשלב. הצבא מקים פיילוט, ומסקנות הבדיקה הן שאין לשלב בנות בלחימה, וחוזר חלילה. חיפושיי העלו עשר בדיקות כאלה, שנערכו על ידי גופים צבאיים מוסמכים החל מ־1999: היחידה לפיזיולוגיה צבאית, המכון לחקר רפואת הלוחם, מדור תורה ומחקר במרכז כושר קרבי ועוד. אפילו יחידה 669 עצמה בדקה את הנושא וחזרה עם תשובה שלילית.

נכון שהעיסוק בשאלה נכפה על הצבא על ידי ביהמ"ש, אבל זה לא פוטר מאחריות. כמו בפעמים קודמות שבהן חדר ביהמ"ש לשטח צבאי, גם הפעם התשובה צריכה להיות "לא". "לא" במובן "סליחה, אבל אין זה עניינכן". אם אמירה כזאת נשמעת צורמת, יש לבוא בטענה אל הרמטכ"ל הראשון שהתנסה בפלישה כזו והרים דגל לבן. לרמטכ"ל תפקיד אחד: לנצח במלחמה.

מוזר לראות קצינים העוסקים בקידום נושאים, שבינם ובין ניצחון אין ולא כלום. אלה עסוקים בלקדם ערכים של שוויון וגיוון, להקים ועדות בדיקה וצוותי מומחים, במקום להתאמן לקראת המלחמה הבאה. זו הטקטיקה שבעזרתה נטפלים רודפי הצדק הפרוגרסיבי דווקא לפטריארכיה הרעילה של הצבא, ולא לזאת של, נגיד, מכבי חיפה. מדוע שנשים לא תשתלבנה בכדורגל הישראלי? די להדרה! היכן צמחה שנאת הגברים הפתולוגית שבגללה 99 אחוז מציבור הגננות הן נשים?

הטקטיקה של הפרוגרסיב לא השתנתה: צדק לנשים מעניין אותם הרבה פחות מאשר קעקוע הלאומיות הישראלית, ואת הקמפיין הם עוטפים בסיסמאות שאי אפשר להתנגד להן מבלי לצאת מכוער כמוני. פעם, מזמן, החלטנו כחברה לחוס על נשים; שהגברים ימותו בחזית. מדינת ישראל שינתה את דעתה והחליטה שהדבר הצודק ביותר עבור הבנות הוא הכשרתן לקרב, שתתנסינה בזוועות המלחמה. מי שיער שקידום נשים יתבטא בשליחתן אל הגיהינום.